תא"מ 37246-04-14

1. התובע הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלותו בתאונת דרכים מיום 15.7.12.

2. לטענת התובע הנתבע 2 אשר נהג במשאית (גורר +נגרר) פנה שמאלה, נכנס לרחוב צר ופגע בחלקו האחורי שמאלי של הרכב שבבעלותו אשר עמד בנתיב הנסיעה בעצירה מוחלטת.

3. לטענת הנתבעים, הנתבע 2 פנה שמאלה בצומת "T" לפתע הגיח ממולו רכב התובע, במהירות מופרזת ביחס לתנאי הדרך, לא נתן זכות קדימה, ועל אף שהמשאית חסמה חלק מהנתיב המשיך רכב הנתבע בנסיעתו ופגע בפינה השמאלית האחורית של הנגרר.

4. ביום 16/3/15 נשמעה עדות נהגת רכב התובע. הגב' נאדיה ורדה העידה כי נסעה בכביש צר ועצרה בצומת, עצירה מוחלטת, במטרה לפנות שמאלה. בעודה עומדת נכנס הנתבע 2 לרחוב בו עמדה. כאשר התיישר עם השלמת הפניה פגע הגרר בחלקו האחורי של רכב הנתבע. הגב' ורדה שללה בכל מכל את הטענה כי היא נכנסה לצומת ופגעה במשאית.

5. היום נשמעה עדות הנתבע 2, לגרסתו, תוך כדי ביצוע הפניה הבחין בנהגת כשהיא נכנסת לצומת, ומיד הבהב לה ועצר. הנהגת סטתה ימינה ושמאלה חלפה על פני המשאית מאחורי הנגרר ופגעה בנגרר.

6. נתתי אמון מלא בעדות נהגת רכב התובע; עדותה הייתה עקבית ורצופה, לא נפלו בה סתירות והיא הותירה רושם מהימן. נתתי אמון מלא בגרסתה לפיה עמדה לפני הכניסה לצומת ברחוב צר והנתבע 2 הוא זה שפגע בה בעת שנכנס לרחוב והתיישר. עדותה זו מתיישבת גם עם מקומי הפגיעות ברכבה. עוד נתתי אמון בעדותה לפיה היא ניסתה לסובב את ההגה ימינה כאשר ראתה את הנתבע 2, ואולם לא יכלה לסטות בשל קיומה של מדרכה במקום.

7. לעומתה , עדות הנתבע לא שכנעה אותי; אין זה סביר בעיני כי הנהגת על פי גרסתו במקום לבלום המשיכה בנסיעה מהירה חלפה על פני המשאית ואף על פני הגרר, הצליחה להיכנס לנתיב ורק אז פגעה בגרר.

הנתבע 2 אישר בעדותו כי פנה שמאלה מבלי לעצור מאחר וסבר כי הכביש פנוי התרשמתי כי ביצע את הפניה במהירות רבה מבלי שהבחין ברכב הנתבע ומבלי להתחשב בתנאי הדרך ובעובדה שהוא פונה לתוך כביש צר.

8. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה במלואה. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 10,807 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות התובע (אגרה) ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.