תא"מ 37225-12-14 י.ל. דר עפר ותשתיות בע"מ ואח' נ' אוחנה ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את הנתבעים 1 ו-2, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 17.5.16, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בתמונות ממקום התאונה לאחר התרחשותה (נ/4), בדו"ח חקירה שנערך לנתבע 1 מטעם הנתבעת 4 (נ/1, נ/2), וביתר הראיות, ולאחר ניתוח מכלול חומר הראיות והעדויות, אני סבורה, כי האחריות הבלעדית לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 2. ראיתי לקבל את גרסתו של הנתבע 1 באשר לאופן התרחשות התאונה, ולפיה, עת רכב על האופנוע בנתיב כדין, רכב הנתבע 2, אשר חנה בצד ימין של הכביש, יצא לפתע מחנייה לכיוון הנתיב. כתוצאה מכך, רכב הנתבע 2 פגע באופנוע הנתבע 1, באופן בו האופנוע נפגע בחלקו הקדמי ורכב הנתבע 2, נפגע בחלקו השמאלי צדדי. מיד ובסמוך לאחר התאונה הראשונה, רכב הנתבע 2, המשיך ישר וסטה ימינה אל רכב התובעת, אשר חנה בצד ימין של הכביש. כתוצאה מכך אירעה תאונה שנייה, בה רכב הנתבע 2, פגע ברכב התובעת. אדגיש, כי בתמונות אשר צולמו על ידי הנתבע 1 (נ/4), ניתן לראות בבירור את מנח הרכבים, לאחר קרות התאונה ובהם נראה רכב הנתבע 2, בסטייה ימינה אל רכב התובעת.

לטעמי, תרחיש התאונה שתואר על ידי הנתבע 1, הינו תרחיש התאונה ההגיוני והסביר יותר בנסיבות המקרה דנן. מעדותו של הנתבע 2 עולה, כי התאונה הראשונה התרחשה מיד ובסמוך ליציאתו מחנייה וכי התאונה השנייה עם רכב התובעת, התרחשה מיד לאחר מכן, שעה שרכב התובעת, חנה במרחק של כשלושה מטרים ממקום החנייה של רכב הנתבע 2. ככל שהמרחק בין רכב התובעת לבין רכבו של הנתבע 2, היה כאמור כשלושה מטרים בלבד, הרי שיותר סביר והגיוני לקבוע, כי רכבו של הנתבע 2, היה רק בשלב של יציאה מהחנייה וכניסה לנתיב והנתבע 2 לא הספיק להיות מיושר כולו עם רכבו בנתיב, כפי שטען. אחרת, האופנוע של הנתבע 1, היה פוגע בחלקו האחורי של רכב הנתבע 2 ולא בצדו השמאלי.

אדגיש, כי לטעמי מדובר בשתי תאונות נפרדות המתרחשות מיד ובסמוך אחת אחרי השנייה. בנסיבות העניין לא ראיתי לזקוף לחובתו של הנתבע 1 אחריות כלשהי לגרם התאונה, שעה שרכב הנתבע 2, יצא ממקום חניה והיה עליו לעשות כן בזהירות ובאחריות מוגברת, ותוך מתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסע בנתיב.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-4. התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 מתקבלת במלואה. אני מחייבת את הנתבעים 2 ו- 3, באמצעות הנתבעת 3, לשלם לתובעת, סכום של 22,000 ₪, צמוד כחוק מיום 17.12.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים 2 ו-3, באמצעות הנתבעת 3, בתשלום אגרת בית המשפט, שכר עדות הנתבע 1, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

נוכח סיום ההליך לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ו, 27 מאי 2016, בהעדר הצדדים.