תא"מ 37156-01-15 עואודה נ' אל ג'י אלקטרוניקס לבאנט - ג'ורדן ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 31.5.2015.

לטענת המבקשת, המבקשת לא הגישה כתב הגנה בשל טעות טכנית אשר נבעה אצל נציגי המבקשת ומשנודע לה על כך הועבר הטיפול בתובענה מידית אל מייצגה. לטענת המבקשת, המשיב נתן הסכמתו לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדר הגנה כנגד המבקשת, ובכפוף לפסיקת הוצאות.

לטענת המשיב, המבקשת הגישה באופן חד צדדי את הבקשה לביטול פסק הדין וכי המשיב מעולם לא נתן הסכמתו לביטול פסק הדין ולא נתן ארכה להגשת הבקשה לביטול אלא הסכים שלא לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש במשך 30 ימים מיום פניית באי כוח המבקשת. עוד טוען המשיב כי המבקשת עשתה דין לעצמה תוך התעלמות מהמצאת כתב התביעה למשרדיה וכן משני מכתבים נוספים אשר נכתבו אליה טרם הגשת התביעה. ביום 31.5.2015, למעלה מארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה, ניתן ע"י בית המשפט פסק דין בהיעדר כתב הגנה. פסק הדין נשלח למבקשת והומצא לידיה ביום 9.6.2015. רק ביום 30.6.2015, כחודש לאחר מתן פסק הדין ושלושה שבועות לאחר שהומצא לה פסק הדין, פנו באי כוח המבקשת אל המשיב בעניין זה. המבקשת לא צירפה תצהיר המפרט את הנסיבות והסיבות שבגינן לא הגישה עד כה כתב הגנה תוך התעלמות וזלזול בבית המשפט ובמשיב ולא פירטה את סיכויי הצלחת טענותיה כלפי התובענה. המבקשת הגישה בקשתה בחלוף המועד הקבוע בתקנות להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד מבלי שהגישה בקשה להארכת מועד.

4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה מן הטעמים שיפורטו להלן:

א. הארכת מועד שנקבע בחיקוק טענת המשיב היא כי המבקשת איחרה את המועד להגשת בקשת ביטול פסק הדין. עיון בתיק בית המשפט מעלה כי המבקשת קיבלה לידיה את המסמכים ביום 29.6.2015 וביום 19.7.2015 הגישה את בקשתה לביטול פסק הדין, כך שלא איחרה את המועד שנקבע בתקנה 201 לתקסד"א.

ב. ביטול מחובת הצדק נראה כי אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. עיון במסמכי התיק מעלה כי לא נפל פגם בהליך מתן פסק הדין. כתב התביעה הומצא למבקשת ביום 8.2.15 באמצעות דואר רשום ואישור המסירה שנסרק לתיק אף נחתם. לפיכך, המסירה בוצעה כדין. ג. ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט בחינת אפשרות ביטולו של פסק הדין משיקול דעת בית המשפט מוביל לאותה המסקנה. טענת המבקשת היא כי האיחור נבע מטעות טכנית במשרד המבקשת אינה מוצדקת כשלעצמה אולם אינה מגלה זלזול מופגן בהליך. יחד עם זאת, אין באמתחתה של המבקשת כל טענת הגנה כנגד התביעה ולפיכך אין די באמירה סתמית בעניין אלא שהיה עליה לפרט את טענותיה כדי לבסס קיומם של סיכויי הצלחה כנגד התביעה במידה שפסק הדין יבוטל. לפיכך, בנסיבות אלו, אין בידי בית המשפט בסיס משפטי ראוי לביטול פסק הדין.

5. לאור האמור לעיל, פסק הדין נותר על כנו. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪.

הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ה, 03 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.