תא"מ 37052-12-15 מנסור נ' זועבי ואח'

בפני תביעת לתשלום פיצויים בשל נזק שארע, לטענת התובע, לרכבו, בתאונה מיום 17/4/15 כאשר רכב הנתבע מס' 2 פגע בו מאחור והדפו לרכב אשר נסע לפניו. אין חולק כי באותה תאונה נפגע רכב הנתבע 2 מאחור ע"י רכב הנתבע מס' 1 בתאונת השרשרת (להלן : "התאונה").רקע וטענות הצדדים

1. התובע העמיד תביעתו על סך 17,913.2 ש"ח – נזק ישיר לפי חוו"ד שמאי מטעמו, שכ"ט שמאי בסך 950 ₪, עגמת נפש בסך 2000 ₪, הפרשי הצמדה וריבית בסך 270 ₪ ובסה"כ בסך של 21,133 ש"ח.

2. הנתבע מס' 2 לא הכחיש את הפגיעה ברכב התובע מאחור, ואולם טען כי נהדף ע"י רכב הנתבע 1 אשר פגע בו מאחור. כן טען הנתבע מס' 2 כי הגיש תביעה כנגד הנתבע מס' 1 בתא"מ 41615-07-15 שם ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אשר בוטל לאחר מכן וטרם נידון.

3. הנתבע מס' 1, בכתב ההגנה מטעמו טען כי הצטרף לתאונה קיימת והגיע למקום לאחר שכבר התרחשה תאונה בין רכב מסוג מרצדס, אחריו היה רכב התובע מסוג מאזדה ואחריו היה רכב מסוג פ'זו בו נהג הנתבע מס' 2.

4. לפיכך, טען הנתבע מס' 1 כי יש לדחות את התביעה כנגדו.

5. ביום 26/9/16 התקיימה ישיבה מקדמית בה העידו הנהגים ולאחריה סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

6. בסיכומי ב"כ התובע טען כי עליו לקבל את הפיצוי המלא לנזקו וכי הוא נהדף לרכב שלפניו ולפיכך זכאי הוא לפיצוי הן עבור הנזק במוקד הקדמי והן עבור הנזק במוקד האחורי. לפיכך טען התובע כי יש לפצותו במלוא הנזק נשוא התביעה.

7. ב"כ הנתבע 1 טענה בסיכומיה כי הנתבע מס' 1 לפי גרסתו שהיתה עקבית לכל אורך הדרך היתה כי הוא אחראי רק לנזק במוקד האחורי של רכב הנתבע 1 ולא מעבר לכך, כי הוא הגיע לתאונה קיימת בין הרכבים האחרים. כן טענה כי הנזק לרכב הנתבע מס' 2 לא יכול להיגרם מהדיפה, דבר התומך בגרסת הנתבע 1.

8. ב"כ הנתבע מס' 2 טענה בסיכומיה כי התגלו סתירות בעדותו של התובע וכי לא צורפו חשבוניות תיקון למרות שהעיד שתיקן את רכבו, כי הנתבע 2 לא פגע ברכב התובע אלא לאחר שנהדף ע"י רכב הנתבע מס' 1 וכי לא בכדי העיד התובע כי שמע חבטה אחת. באשר לגרסת הנתבע מס' 1 נטען כי זו אינה מתיישבת עם הטענה כי הבחין בתאונה קיימת ממרחק ולמרות זאת לא הצליח לבלום את רכבו.