תא"מ 37030-10-16 דגן ואח' נ' דוראל נדל"ן בנס עמים בע"מ

 לפני בקשת המבקשת למחוק את התביעה עקב חוסר סמכות מקומית ולחלופין להעבירה לבית משפט השלום בתל אביב, המוסמך לדון בתובענה, תגובת המשיבים ותשובה לתגובה.

טענת המבקשת מסתמכת על תניית שיפוט בלעדית וייחודית, אשר מופעה בסעיף 18.1 להסכם המכר בין הצדדים, על פי הסמכות המקומית הייחודית בכל מחלוקת תהא לבית המשפט המוסמך בתל אביב.

המשיבים טענו כי מירב הזיקות הרלוונטיות כגון מיקום הנכס, מקום עריכת העסקה ואף מקום מושבה של הנתבעת בעת החתימה על ההסכם, כולן מובילות לסמכותו המקומית של בית משפט זה. עוד טענו המשיבים כי תניית השיפוט היא תנאי מקפח על פי חוק החוזים האחידים ויש לבטלו. המבקשת, בתשובתה , טענה כי טענת המבקשים בדבר חוזה אחיד מהווה הרחבת חזית ואף הגיבה לגופו של עניין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש מקום להעביר את התובענה לבית משפט השלום בתל אביב, לו הסמכות המקומית לדון בתובענה, עקב תניית השיפוט הייחודית.

1. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי " היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4 ".

2. תקנה 5 ברורה היא וככל וקיימת תניית שיפוט ייחודית, יש להגיש את התביעה בבית המשפט המוסמך, גם אם קיימות זיקות לבית משפט אחר, לפי תקנה 3.

3. סעיף 18 להסכם בין הצדדים מציין באופן חד משמעי כי תניית השיפוט הינה תנייה ייחודית , זאת ניתן ללמוד בבירור מניסוח ההסכמה בין הצדדים ולא ניתן לפרשה אחרת.

4. המשיבים טענו כי סעיף זה בהסכם הינו תנאי מקפח ולכן יש לבטלו ובעניין זה אני מקבלת במלואה את תשובת המבקשת , הן לעניין טענתה להרחבת חזית עקב העלאת טענת החוזה המקפח לראשונה בתגובה ולא בכתב התביעה והן לעניין הטענה כי אין מדובר בתנאי מקפח.