תא"מ 36984-04-15 אלעטאונה נ' לוי ואח'

מונחת בפניי בקשה מטעם הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בשל 'מעשה בית דין'.

לטענת הנתבעים, בעניין התאונה נשוא ההליך דנא, הוגשה על ידם תביעה מקבילה נגד התובע, אשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב במסגרת ת.א. 56558-05-15 כלל חב' לביטוח נ' פארוק אלעטאונה (להלן: "ההליך המקביל"), וכי אחר שהתובע לא הגיש כתב הגנה באותו הליך, ביום 9.10.15 ניתן פסק דין בהעדרו, וכפועל יוצא, נפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל.

עוד טענו הנתבעים כי התובע ער לקיומו של פסק הדין בהליך המקביל, שכן, ביום 15.11.15 הגיש בקשה לביטול פסק הדין, וכי הבקשה "נדחתה במתכונתה כפי שהוגשה" (ס' 3 לבקשה מיום 26.1.16 שהוגשה בהליך דנא).

בתגובת התובע נטען כי התביעה בהליך דנא הוגשה על ידו כחודש לפני שהנתבעים הגישו נגדו את התביעה בהליך המקביל, וכי הנתבעים ביכרו להימנע מפירוט עובדה זו במסגרת כתב התביעה בהליך המקביל, ואף בהליך דנא לא גילו את אוזנו של ביהמ"ש בדבר הגשת ההליך המקביל, שהוגש בשל אותה מסכת עובדתית.

נוכח זאת, טען התובע כי הגם שניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה בהליך המקביל, הוא הגיש בקשה לביטול פסק הדין אשר תלויה ועומדת, ובה בעת, בדעתו "להגיש בקשה נוספת בעניין, בצירוף אסמכתאות כבר בימים הקרובים" (ס' 5 לתגובה).

דיון 

כלל מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין. משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק-הדין מחסום דיוני לפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק-הדין (ע"א 3003/02 בית אלעזרי מושב עובדים נ' לחמי שמעון, נז(6) 551, 565-566).

במקרה דנא, אין הצדדים חלוקים כי אומנם בהליך המקביל ניתן פסק דין נגד התובע ביחס לאותה מערכת נסיבות עובדתית המשמשת יסוד להליך דנא, אך לטענת התובע פסק הדין ניתן בהעדר הגנה, ובדעתו לפעול להגשת בקשה נוספת לביטול פסק הדין.