תא"מ 3691-07-14 קפלן ואח' נ' זאבי ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 9,993 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 09.02.2014 בין כלי רכב, מ"ר 74-721-79 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 63-747-19 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגות המעורבות בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעות.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, עם הנמקה קצרה, ללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שבו שתי הנהגות המעורבות בתאונה תשאנה באחריות שווה לקרות התאונה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

השתכנעתי כי כל אחת מהנהגות לא נתנה דעתה לרכבים המגיעים מהכיוון הנגדי ובכך למעשה לא הבחינו ברכב האחר. לא בכדי שתי הנהגות העידו כי הן לא ראו את הרכב האחר אלא בתאונה או שניות בודדות לפני ההתנגשות. סבורני כי גם מהירות נסיעה גבוהה יחסית לחניון של הנהגות המעורבות בתאונה הובילה להתנגשות בין כלי הרכב, מבלי יכולת למנוע את ההתנגשות בזמן.

למעשה, שתי הנהגות לא הקפידו על רמת זהירות מוגברת יחסית, אשר מוטלת על מי שנוהג ברכב בתוך חניון, בשל תוואי הדרך של החניון שהוא לרוב צר וצפוף ברכבים, דבר המחייב נסיעה ערנית ואיטית בהשוואה לכביש עירוני.

6.הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעות את הסכומים הבאים: