תא"מ 36846-04-14 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' גונסלס ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 2,573 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.11.2013 בין כלי רכב, מ"ר 24-283-61 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 41-976-60 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.בכתב התביעה טוענות התובעות כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעים אשר נסע במהירות לאחור בזמן שרכב התובעות נסע בתוך הצומת, פגע בו והסב לו נזקים.

3.בכתב הגנתם מכחישים הנתבעים כל מעורבות בתאונה. לטענת הנתבעים רכב הנתבעים מעולם לא היה מעורב בתאונה הנטענת.

4.למעשה, הצדדים חלוקים לעניין עצם התרחשות התאונה ובאשר למעורבותו של רכב הנתבעים בתאונה.

5.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה הנטענת ועדת ראייה מטעם התובעות.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על סמך הנימוקים הבאים:

6.1.גרסתן של עדות התובעות הייתה עקבית, קוהרנטית ונחרצת, לפיה רכב הנתבעים הוא שהתנגש ברכב התובעות וכי אין להן כל ספק בכך. שתי העדות זיהו בוודאות את העד מטעם הנתבעים כנהג רכב הנתבעים בעת קרות התאונה .