תא"מ 36778-06-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 18,339 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 21.12.2013, בין כלי רכב מ"ר 59-638-60 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 84-361-25 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא לעניין נסיבות קרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה ביותר לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה אותנטית, מפורטת וברורה מאוד, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים, שהייתה בלתי מבוססת, מהוססת מאוד והותירה בי רושם של חוסר מהימנות.

אני משוכנע כי נהג רכב הנתבעים פגע עם רכבו ברכב התובעת מאחור כשהאחרון עומד בצומת. כמו כן, לא מצאתי כל אינדיקציה ולו הקלה ביותר לכך שרכב התובעת נסע לאחור ופגע ברכב הנתבעים.

לפיכך, אני מקבל את התביעה במלואה.