תא"מ 36618-01-14 סגנון סוכנות לביטוח (1992) בע"מ נ' אלמקייס

בפניי מונחת בקשה מטעם התובעת לתיקון כתב הגנה.

המדובר על כתב הגנה בסדר דין מהיר המשתרע על פני 37 עמודים (לא כולל נספחים) ומכיל 479 סעיפים, בעוד כתב התביעה מונה 6 עמודים ו- 37 סעיפים בלבד.

במקרה דנן, יש מקום להורות על מחיקת כתב ההגנה בהיותו ארוך למעלה מן המידה ולמעלה מן הנדרש, וזאת באופן בלתי מידתי.

יתרה מכך, במקרים כגון דא, מקום בו בעל דין מאריך בכתב טענות שלא לצורך, לבית המשפט סמכות לחייב את בעל הדין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה או לטובת בעל הדין שכנגד.

ראו לעניין זה קביעותיו של כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) ברעא 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH &CO. KG, כדלקמן:

"כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. במילים אחרות, הניירת מתרבה ומתרבה. ...... תלונה חוזרת ונשנית של שופטים, ומדובר בתלונה מוצדקת, היא כי לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר. יש אף הטוענים, במידה מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים..... אך אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה......בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי (רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמי שה שאול (לא פורסם, 24.4.06)). את הבסיס לסמכות להשית הוצאות כאלה ניתן למצוא בתקנה 514 לתקנות. על פי תקנה זו רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או אוצר המדינה כאשר "בעל הדין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת". .... בהחלטה האמורה נאמרו הדברים הבאים.....ברי, כי האפשרות האמורה, של חיוב בהוצאות, קיימת לא רק לגבי דיון בעל פה, אלא גם כאשר בית המשפט עוסק בדיון אך על יסוד הכתובים (רע"א 1514/06 הנ"ל, פיסקה 5). מכאן, שלבית המשפט נתונה הייתה הסמכות לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה במקרה דנא.....חובה לומר כי ככל שהתופעה של כתבי טענות ארוכים יתר על המידה הולכת וגוברת, ממילא מתעצם הצורך לעשות שימוש במכשיר הנזכר.... נקודת המוצא חייבת להיות שפרקליטו של בעל הדין יפעיל שיקול דעת נכון וראוי ויגיש כתב טענות בהיקף מתאים ובלא חריגה קיצונית מן המקובל. על כן, אין סיבה לומר שבית המשפט אינו רשאי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה כאשר כתב הטענות או נספחיו חורגים במידה קיצונית מן הראוי, אך משום שבית המשפט לא קצב מראש את היקפם. מכאן מסקנתי כי במקרה זה מוסמך הייתי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה גם על המשיבה, אף שלא קצבתי מראש את היקף התשובה שתגיש לבקשה לעיכוב ביצוע.

קביעות אלה קולעות לענייננו.

לפיכך, אני מורה על מחיקת כתב ההגנה כמות שהוא, ואני מתיר למשיב להגיש כתב הגנה מתוקן שאורכו לא יעלה על 8 עמודים וזאת בתוך 30 יום.

עניין ההוצאות יידון במסגרת פסק הדין.