תא"מ 36557-03-12 פקיה נ' מנסור

לפני בקשה לדחיית התביעה מחמת מעשה בית דין.

1. המשיב (להלן: "התובע") הגיש כנגד המבקש (להלן: "הנתבע") תביעה להשבת סכומים שלטענתו הלווה לנתבע במהלך שנת 2005. בכתב התביעה טען התובע, כי במהלך התקופה שמיום 9.5.05 ועד ליום 28.6.05 הלווה לנתבע סכומי כסף שונים בסכום של 22,740 ₪ נכון ליום 28.6.05. סכום זה כשהוא משוערך ליום הגשת התביעה עומד על סך של 32,327 ₪. התובע טען כי פנה פעמים רבות לנתבע ודרש ממנו את תשלום החוב, אך ללא הועיל.

    

   טענות הנתבע

2. הנתבע טוען כי התובע לא הזכיר בתביעתו הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, ובהם מעולם לא העלה טענה כי הנתבע חייב לו כספים.

3. כך, טוען הנתבע כי לקראת תחילת חודש מאי 2006 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו ישכור הנתבע שני אוטובוסים מחברת הסעות בשם מרגלית בע"מ (להלן: "חברת מרגלית"). בהסכם זה נקבע כי הנתבע והתובע יבצעו הסעות למטיילים ותיירים בשני האוטובוסים וכי מכל תמורה שתתקבל על ידי התובע, יפחית התובע את חלקו בשיעור 10% ואת היתר יעביר לנתבע. כן נקבע, כי במידה והתובע לא יעביר את הסכום לנתבע בזמן, לא יקבל מאומה. סוכם כי בחלוף 45 יום תיעשה התחשבנות בין הצדדים.

4. הצדדים החלו לעבוד ביום 9.5.05 וביצעו מספר הסעות עד ליום 8.7.05, כאשר התובע קיבל לידו סך של 65,106 ש"ח. בהתאם להסכם, נעשתה ביום 8.7.05 התחשבנות בין הצדדים, בה אישר התובע כי הוא חייב לנתבע סכום של 45,126 ₪ לאחר ניכוי חלקו בשיעור של 10% מסכום התמורה שנותרה בידו.

5. התובע מאן לשלם לנתבע סכום זה והצדדים פנו לבורר לשם סיום הסכסוך. הבורר חייב את התובע לשלם לנתבע סכום של 35,000 ₪ בשבעה תשלומים שווים ורצופים או סך של 27,000 ₪ בתוך חודש ימים ממתן הפסק. כן נקבע בהסכם הבוררות, כי מי שמפר את פסק הבורר מחויב בקנס בסך של 5,000 ₪ ללא קשר לשאר חלקי פסק הבורר.

6. התובע לא ישלם מאומה לנתבע ועל כן הגיש הנתבע ביום 27.8.06 תביעה כספית על סך של 54,099 ₪. בעקבותיה ניתן פסק הדין כנגד התובע בהעדר הגנה.

7. בקשות התובע לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה נדחו וכן נדחתה תביעת התובע להצהיר על בטלותו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.