תא"מ 36547-11-11 צירניצקי נ' ביטון ואח'

תביעה בגין נזקי רטיבות בדירת התובעת.

רקע עובדתי

1.התובעת והנתבע 1 ("הנתבע") מתגוררים באותו בניין מגורים; דירת הנתבע מצויה מעל לדירת התובעת. התובעת שוכרת דירתה מהנתבעת 2 ("הנתבעת") לפי חוזה שכירות מיום 30.12.03 (נספח א' לתצהיר התובעת ת/1).

2.התובעת טוענת כי מזה מספר שנים קיימת בדירה רטיבות קשה שיסודה בנזילות מים מדירת הנתבע, ובעטיה נגרמו נזקים קשים לדירה ותכולתה, ואף לתובעת עצמה. התביעה הוגשה נגד הנתבע, כאחראי לנזק, ונגד הנתבעת כמשכירת הנכס.

3.הנתבע כופר באחריותו לנזק וטוען שהרטיבות לא באה מדירתו. הנתבעת מצטרפת לטענות התובעת וטוענת שהנתבע אחראי לרטיבות הקיימת, ומשום כך, אין לתובעת כל עילה לתביעה נגדה.

4.בהסכמת הצדדים מונה מר מוני לוטן כמומחה מטעם בית משפט, לבחינת מקור הרטיבות בדירת התובעת. בחוות דעתו (במ/2) קובע מר לוטן, באופן חד משמעי, שמקור הרטיבות בדירת הנתבע (סעיף 8.6 לחוות הדעת). אין בחוות הדעת התייחסות להיקף הנזק שנגרם.

5.אף לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית משפט, הצדדים לא הגיעו להבנה, ונשמעו ראיות. מטעם התובעת העידה היא עצמה (תצהיר ת/1) וכן הוגשו מטעמה, וללא חקירה נגדית, חוות דעת של המהנדס מר יוסף קרני מיום 01.11.11 (ת/4) ודו"ח ביקורת של מר קרני מיום 24.05.09 (ת/3). מטעם הנתבע העיד הוא עצמו (תצהיר נ/2) ומטעם הנתבעת העיד מר מוריס אינצ'י עובד הנתבעת (תצהיר נ/1). מומחה בית משפט נחקר אף הוא על חוות דעתו.

טענות הצדדים

טענות התובעת

6.התובעת טוענת שבכל הקשור למקור הרטיבות, יש לאמץ את חוות דעת מומחה בית משפט, התואמת גם לחוות דעת המומחה מטעמה, מר קרני (ת/4). התובעת מפנה לפסיקה לפיה בהעדר סיבה בולטת לעין, יאמץ בית משפט את מסקנות המומחה שמינה (ע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי שיבא), ולאורה היא טוענת, יש לקבוע שהרטיבות נובעת מנזילות מים מדירת הנתבע, ועל הנתבע לפצותה על מלוא נזקיה.