תא"מ 36545-11-13 ש. שלמה רכב בע"מ נ' דומיניק ואח'

1.בתביעתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזק שנגרם לרכבה בתאונת דרכים שארעה בעפולה ביום 25/12/2012. טאהא דלאשה, הנוהג ברכב התובעת, העיד שנסע בכיכר בנתיב שמאלי, כאשר הנתבע 1 נהג במקביל לו וקצת קדימה, בנתיב הימני בכיכר. לדבריו, "פתאום, אחרי שעבר את הכיכר, לא יודע למה, הוא החליט לקחת שמאלה לכיוון מזרח... ושבר שמאלה. כנראה שהוא נזכר שהוא צריך להיות בצד השמאלי, אז הוא שבר ודפק אותי" (פ' ע' 4). לדבריו, הרכב בו נהג נפגע "מקדימה בצד ימין", ואילו רכב הנתבע 1 "נפגע באמצע הרכב אבל לא היה לו נזק בכלל" (שם). בתמונות רכב התובעת, שצורפו לכתב התביעה, רואים שקיעה ושפשופים באזור פנס ימני קדמי.

2.עדות הנהג עולה בקנה אחד עם דו"ח התאונה (נספח לכתב התביעה): "נכנסתי לכיכר בנתיב השמאלי לכיוון ישר, לפי החוק. הרכב השני היה בנתיב הימני רצה להמשיך ישר פתאום שבר את ההגה שמאלה ופגע בי".

3.הנתבע 1 העיד שנהג במשאית, במסלול החיצוני הימני של הכיכר ובמגמה להמשיך ישר (פ' ע' 7). לדבריו, "רכב פרטי בא לפנות ימינה, הוא נסע בתוך הכיכר, בעיגול הפנימי של הכיכר, אני נסעתי בימני כדי להמשיך ישר הוא נסע בפנימי וחתך ימינה כדי לפנות ימינה, ונכנס מתחת לארגז של המשאית עם החלק הקדמי של הרכב הפרטי, הוא נכנס מתחת לארגז של המשאית, בין החלק האמצעי לאחורי, בצד שמאל של הארגז" (שם). עדות זו עולה בקנה אחד עם הודעת הנתבע 1 לחב' הביטוח (נספח א' לכתב ההגנה): "בנסיעה בתוך הכיכר רכב צד ג' שהיה מאחור והחל בנסיעה בתוך הכיכר לפתע פנה לימין ונכנס ברכבי בצידו השמאלי. לרכבי לא נגרם נזק". בחקירתו, הנתבע 1 הודה שלא ראה את רכב התובעת בעת ההתנגשות (פ' ע' 8 ש' 29 עד ע' 9 ש' 3).

4.לא העידו עדי ראיה.

5. לאחר עיון בתשתית הראייתית, אני מוצאת שהתובעת הוכיחה במידה מספקת במשפט אזרחי כי רכב המשאית סטה שמאלה, וכך ארעה התאונה. ראשית, הנתבע 1 העיד בבטחון רב כי רכב התובעת הוא זה שסטה לימין, אך מתברר כי כלל לא ראה את הסטיה וממילא לא יכול להעיד על כך ממראה עיניו. העד שהזכיר בעדותו לא זומן להעיד, וממילא לא ניתן לסמוך על דברים שכביכול אמר פלוני לנתבע לאחר התאונה. שנית, הנתבע 1 אישר כי נקודת המפגש במשאית היא "בין החלק האמצעי לאחורי, בצד שמאל של הארגז" (פ' ע' 7 ש' 18-17), "באמצע הארגז בצד השמאלי" (פ' ע' 8 ש' 28). אין הגיון להניח כי נהג התובעת יידחף אל אמצעו של ארגז משאית (אף אם שאף לפנות ימינה). ולבסוף, הגיוני יותר להניח כי הרכב הנוסע בנתיב החיצוני של הכיכר הוא זה שיסטה ולו קלות שמאלה, שהרי תנועת הכיכר היא לשמאל. יש לזכור כי מדובר במשאית, כך שגם סטיה קלה עלולה לגרום להתנגשות.

6.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה. הנתבעים ישלמו לתובע, באמצעות הנתבעת 2, את סכום תיקון הנזק לפי חוו"ד השמאי זקצר בסך 5,075 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום חשבונית התיקון 25.1.2013 ועד לתשלום בפועל (ללא המע"מ), וכן שכ"ט שמאי בסך 517 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 17.2.2013 (מועד החשבון) ועד לתשלום בפועל. לא הוכחו נזקי השבתה (מה גם שלפי דו"ח המוסך, הרכב יצא כעבור יום מהכנסתו).

7.הוצאות: אגרה, שכר בטלת עד, וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.