תא"מ 36499-06-10 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בדיר ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי רכב התובעת ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני קובע כי התובעות לא עמדו בנטל להוכיח את תביעתן ועל כן דינה של תביעה זו להידחות.

ראשית דבר, הוכח בפניי כי ברכב התובעות נסעה בת זוגו של מי שנהג ברכבן בעת התאונה והעיד היום בפניי. שמה של עדה זו לא הוזכר בטופס ההודעה מטעם התובעות והיא אף לא הובאה להעיד בפני בית המשפט. מדובר בעדה בהישג יד שכן כיום הינה רעייתו של נהג התובעות והעדרה ממשבצת הראיות שבידי התובעות, מקום בו קיימת זיקה לעדותה ביחס להוכחת התביעה, פועלת לרעת התובעות ומחלישה את גרסתן. לעניין זה יצוין כי היות ונטל ההוכחה מוטל בסופו של יום על התובעות ולא על הנתבעים בתיק זה, סוגיית אי הבאת עד פועלת יותר לרעתן מאשר לרעת הנתבעים שלא טרחו להביא מי מיושבי המונית לעדות, מה גם שלטעמי מעמדה הנורמטיבי של רעיית נהג התובעות הינו ממילא גבוה יותר במקרה זה שכן היא ישבה לצד בעלה ומוחזקת כמי שראתה את התאונה במו עיניה מקרוב.

שנית, עדותו של נהג התובעות היתה רצופה באי דיוקים לרבות הרחבת חזית ו/או גרסה מתחילתה ועד סופה. כך למשל, בעוד שבהודעתו ציין זה כי אך נפגע מאחור בידי רכב הנתבעים, בעדותו היום למדנו לראשונה כי קדמה לפגיעה זו סטייתו מהנתיב האמצעי לנתיב הימני שבו נסע רכב הנתבעים. עסקינן בעדות כבושה שלא נמצא לה זכר בגרסתו המקורית של נהג התובעות. בהקשר לכך יוער כי גרסתו של הנתבע 1 מלכתחילה התייחסה למעבר בין נתיבים, לאמור, נהג זה סיפר במוקדם את אשר סיפר נהג התובעת במאוחר היום בבית המשפט ולא בהודעתו המקורית. זאת ועוד, בעוד שבעדותו היום למדנו מפי נהג התובעות כי התאונה התרחשה במהלך סטייה ימינה למפרץ חנויות, כשהוא מהאט את רכבו תוך התבוננות במראה ומאותת לפני כן ואף מחצית הדקה לפני כן עבר נתיב כשבמהלך הנסיעה טרם התאונה הוא מבחין ברכב הנתבעים נוסע מאחוריו [ עמ' 3 שורות 17-20 ועמ' 4 שורות 5- 8 לפר' הדיון מהיום] אין בהודעתו הכתובה כל זכר לדברים.

שלישית, התרשמותי העולה מחקירתו הנגדית של נהג התובעת הינה שרצף הזמנים שבין מעבר הנתיבים ועד לתאונה לא היה חצי דקה אלא מידי. הדברים עולים בקנה אחד עם אי אזכור כאמור כל נושא הסטייה בטופס ההודעה מטעמו ומעדותו המלמדת כי הוא לא היה ערני מספיק (מאחר וחיפש את מפרץ החניה לעצירה – שם, בעמ' 4 שורות 29-30 לפר' הדיון) טרם התאונה. בהקשר לכך יוער כי גרסתו המקורית של נהג התובעות לפיה הוא נסע ישר ואז רכב פגע בו מאחור אינה מתיישבת עם גרסתו של הנתבע 1 מראשיתה ועד סופה היום, לפיה דובר היה בסטייה ולא בנסיעה ישר, דבר שהתברר מאוחר יותר כנכון חרף אי ההסכמות שבין הצדדים בנוגע לתרומת הסטייה לתאונה.

רביעית, הנזקים ברכב התובעות הממוקמים בעיקר באזור הטמבון האחורי- ימני, עשויים לתמוך יותר בגרסת הנתבע 1 לדרך התרחשות התאונה מאשר בגרסת נהג התובעות, וזאת מאחר שיש בהם בכדי ללמד על סטייה מנתיב שמאלי לנתיב ימני והתנגשות שבאה מיד לאחר מכן . אין בנזקים אלו בכדי להצביע על פגיעת חזית- אחור קלאסית כאשר נטען כי שני הרכבים נוסעים בדרך ישרה קדימה אף אם לטענת נהג התובעות ( שנטענה היום לראשונה) בעת הפגיעה רכבו סטה מעט ימינה בעת הפגיעה. אילו רכב הנתבעים היה פוגע כפי שצוין יותר סביר להניח שהיינו מגלים נזקים באזור מרכז הטמבון האחורי של רכב התובעות ולא בעיקר בקצהו הימני.

רביעית, בתום עדותו הרחיב מעט נהג התובעות את היריעה בעת שטען היום לראשונה כי עובר לתאונה בעודו נוסע בנתיב הימני האיץ בו נהג הנתבעות את נסיעתו, עמעם לו עם האורות ואף נסע ובלם מספר פעמים מאחוריו. מדובר בגרסה החורגת מנורמת הסביר בהקשר לפגיעה מאחור שכן על פניו אין מדובר באי שמירת מרחק קלאסית אלא בתאונה הנובעת גם מצורת התנהגות מוקדמת לתאונה החריגה בהתנהלותה. התנהגות זו לא גולתה בטופס ההודעה וכפי שצוין עלתה אך היום לראשונה במסגרת עדות נהג התובעות מקום בו סביר בהחלט לצפות כי לפחות היא תקבל ביטוי בטופס ההודעה. משגם כך לא נעשה מדבר הדבר בעד עצמו.

הערה לסיום- במסגרת דיון קודם בתיק זה, נרשם על ידי כי נתתי הצעה לצדדים לסיום הסכסוך בתיק וזאת לאחר ששמעתי אותם בדיון בלתי פורמלי. בסופו של יום ההצעה לא גובשה לכדי הסדר מוסכם ועל כן נצרכתי לדון ולגבש עמדה בתיק. תוצאת פסק דיני זה שונה בתכלית השינוי מהצעתי במקור לצדדים וטעמים לכך קשורים בעובדה הטבעית והיא שדובר היה בדיון בלתי פורמאלי במסגרתו לא נדרשתי לעדות הצדדים וחקירתם. זאת ועוד, בהחלטתי זו נרשם בפירוש שאין ביהמ"ש כבול בהצעתו במסגרת ההליך הסופי והנה נראה כי כך התממש והגענו לכדי הכרעה סופית היום.

סוף דבר, התביעה נדחית בזאת.

אין צו להוצאות למעט שכר התייצבות הנתבע 1 למתן עדות ע"ס 500 ₪ לתשלום על ידי התובעות בתוך 30 ימים מהיום.