תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
36487-09-14
02/07/2015
|
בפני השופטת:
אילת דגן - סגנית הנשיא
|
- נגד - |
התובע:
גרי וינוגראי עו"ד גבי שמואלי
|
הנתבעים:
1. ציון בן ימיני 2. הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד רוני משה
|
פסק דין |
1.התובע עותר לחייב את הנתבעים בנזק רכוש שנגרם לרכבו כתוצאה מתאונה ביום 3.8.13.
2.לטענת התובע, ביום הארוע, שחל בשבת, בשעות הצהריים, נסע ברכבו ברח' המוסכים בחיפה נסיעה איטית, אותת שמאלה ופנה לכביש פנימי. תוך כדי הפניה, התפרץ רכב נהוג ע"י נתבע 1 שעה שניסה לעקוף את התובע מצד שמאל ופגע בו במהלך הפניה.
3.הנתבע 1 לא חולק על כך שיצא לעקיפת התובע, אלא שלטענתו האשם בתאונה רובץ לפתחו של התובע, שכן הנתבע נסע אחרי התובע, והבחין שהתובע נוסע במהירות איטית, התובע לא אותת בשום שלב, ועל כן החליט הנתבע לעקוף אותו, כדין, מצד שמאל, או אז במפתיע סטה התובע ופנה שמאלה, תוך חסימת נתיב נסיעתו ובאופן שגרם לתאונה.
4.למעשה, שני הצדדים מסכימים על אופן התרחשות התאונה במובן זה שנתבע 1 נסע אחרי התובע ויצא לעקיפה ותוך שהתובע פנה שמאלה, ארעה ההתנגשות.
השאלה היחידה שבמחלוקת היא האם התובע אותת ובדק שהכביש פנוי לפני שפנה שמאלה, כנטען על ידו, או שמא כלל לא אותת ופנה במפתיע, מבלי שניתן היה לצפות את פנייתו, כטענת הנתבע.
5.מדובר בגרסה מול גרסה, ולא מצאתי שגרסתו של האחד מהימנה באופן מובהק מגרסתו של השני, ועל כן לא מצאתי להעדיף את עדותו של אחד מהם על פני עדות חברו.
בהודעות הנהגים לחברות הביטוח, טען התובע שאותת והנתבע טען שהתובע לא אותת.
מבחינת מיקום הנזקים ואופיים, הרי אלה מתיישבים הן עם גרסת התובע והן עם גרסת הנתבע.
אוסיף אף, כי התובע לא טען בכתב תביעתו שהביט במראה, אלא כל שטען הוא שאותת ופנה.
6.מצד אחד, מי שרואה שנוסע רכב לפניו באופן איטי במיוחד צריך לחשוד שמא יש לאותו נהג כוונה לעצור או לפנות לכיוון כלשהו, אך מצד שני על המתכוון לפנות להביט במראה ורק לאחר מכן לאותת ולהמשיך להביט במראה ורק אם השטח פנוי, לבצע את אותה פניה. כך לפי תקנות התעבורה ושמירה על כללי הזהירות בכביש.
7.התובע נשאל בחקירה והשיב שלא ראה את הנתבע לפני התאונה. מגרסה זו ניתן להסיק בסבירות מסוימת שלא הביט במראה, שאילו היה מביט היה צריך להבחין בנתבע, שכן מדובר בכביש ישר עם שדה ראיה טוב ובמהירות של הנתבע שלא עולה על המותר.