תא"מ 36440-02-11 גדיר נ' מוראד

בפני תביעה כספית.

סיפור המעשה;

התובע התקשר עם הנתבע, במהלך שנת 2009, והסכים להתקנת עבודות אלומיניום במטבחו של הנתבע. התמורה שולמה במלואה, והנתבע התחיל את כל העבודות, שהתחייב להם בביתו של התובע.

הנתבע תחילה הגיש בבימ"ש לתביעות קטנות כתב תביעה, לאלתר לחייב את הנתבע לשלם סך של 8,000 ₪, לאחר שטען כי הנתבע לא השלים את כל העבודות, ואת מה שביצע ביצע בצורה רשלנית, וכי הנתבע למרות שנדרש ע"י התובע מספר פעמים לא טרח להשלים את העבודה ו/או לתקן את הליקויים שנתגלו, בביתו של התובע בעבודות. יש לציין כי בכתב התביעה לא הוגשה כל חוות דעת מטעם התובע.

הנתבע לא התייצב לישיבת 8.3.12 והעדר הופעה מטעמו, ניתן פס"ד על ידי וחייב אותו לשלם סך של 8,000 ₪ וכן הוצאות התובע. ביום 12.3.13 הגיש הנתבע בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד ועיכוב כל הליכי ההוצל"פ שננקטו על יסוד פסק הדין, לאחר שקבלתי את תגובת התובע, החלטתי להיעתר לבקשה, ביטלתי את פסק הדין והוריתי על תשלום הוצאות על סך 800 ₪ ששולמו ע"י הנתבע.

לאחר ביטול פסה"ד, הגיש התובע בקשה, שנתמכה בחוות דעת, להגדלת סכום כתב התביעה מעבר לסמכות בימ"ש לתביעות קטנות ובשל כך הועברה התביעה, לבימ"ש השלום, כתביעה בסדר דין מהיר, סכום התביעה עמד על סך 50,000 ₪, כשלתביעה צורף דו"ח שמאי הסוקר את הליקויים בביצוע העבודה, ועלות התיקונים.

בהסכמת הצדדים, מיניתי את המהנדס שטרנברג רונן כמומחה מטעם ביהמ"ש. המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 17.7.14. לאחר הגשת חוות הדעת הודיעו הצדדים הסכמתם למתן פס"ד מנומק על יסוד החומר הקיים בתיק ולאחר הגשת סיכומים. אחרון הסיכומים הוגש ביום 23.12.14.

חוות דעת מטעם מומחה ביהמ"ש;

המומחה מטעם ביהמ"ש עיין בכתבי הטענות, בחוות דעת מטעם הצדדים, ולאחר שערך ביקור במקום, הגיש חוות דעתו, אשר דוחה את רב רובן של טענות התובע, ביחס לקיומם של הליקויים והכיר בליקויים מינוריים, ביחס לליקויים שמצא המומחה בעלות כוללת בסך של 944 ₪ בלבד.

מתברר שהמבנה, יש בו 3 דירות, והליקויים התייחסו לכל הדירות זו של התובע, ושל בניו מוחמד ומוסטפה, ופסה"ד מתייחס לכל הנכס במלואו.