תא"מ 36250-01-14 אברהם ואח' נ' סהר ואח'

בפני תביעה ע"ס 8,247 ש"ח אותה הגיש התובע כנגד הנתבעת לתשלום בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לו בעטיה של תאונה מיום 27.5.13 שאירעה בין רכב התובע מסוג סיאט מ.ר 92-316-62 לבין רכב הנתבע מסוג טויוטה מ.ר 94-376-71 (להלן: "התאונה").

התובע טוען, כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה עת נכנסה לצומת מבלי לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין, כתוצאה מכך התנגשה ברכבו והסבה לו נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי בסכום של 7,244 ש"ח.

הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה בו היא מכחישה את נסיבות התרחשות התאונה, את אחריותה ואת הנזקים הנטענים. על פי גרסתה, היא נכנסה אל הצומת באיטיות לאחר שבדקה כי זה פנוי, אלא שאז הגיח רכב התובע מימין במהירות רבה, תוך שהנהגת משוחחת בטלפון הנייד, וכתוצאה מכך התנגש רכב התובע ברכבה אשר נפגע בחזית.

יחד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד נגד התובע ונגד נהגת רכב התובע, הגב' קרן לוי, לתשלום סך של 44,474 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לרכבה בעטיה של התאונה.

יוער, כי מנורה מבטחים ביטוח בע"מ צורפה כנתבעת שכנגד, בהתאם להחלטתי מיום 18.11.14, על פי בקשה מוסכמת שהוגשה.

הנתבעים שכנגד הגישו כתב הגנה שכנגד בו הכחישו את אחריותם לקרות התאונה, תוך שחזרו על גרסתם ביחס לנסיבות התרחשותה. כן, הוכחשו הנזקים הנטענים בכתב התביעה שכנגד ולטענתם הם מוגזמים ומופרכים.

ביום 3.2.15 התקיים בפני דיון במהלכו העידו הנהגים המעורבים, ולאחר שהתרשמתי מעדויותיהם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל ואילו דין התביעה שכנגד להידחות.