תא"מ 35987-10-15 אינווסטנט בע"מ נ' גרון

הנתבעת משכה המחאה, הנושאת את הכיתוב "למוטב בלבד", ומסרה את ההמחאה לפלוני ללא ציון שם הנפרע; פלוני התחייב לבצע עבודות שיפוץ בדירתה של מושכת השטר. בהתאם לרשותה של מושכת ההמחאה, פלוני מילא את שמה של התובעת על גבי ההמחאה כמוטבת, והעבירהּ לתובעת לצורך ניכיון ההמחאה; המוטבת יצרה קשר עם מושכת השטר, וידאה כי ההמחאה תכובד, ולאחר מכן שילמה את סכום המחאה בניכוי עמלתה; לאחר הסבת ההמחאה, עסקת היסוד שבין פלוני ומושכת השטר הופרה, משפלוני נמנע מביצוע עבודות השיפוץ בדירת הנתבעת. בהתאם – הנתבעת ביטלה את השטר.

כלום יש בוידוא כיבוד ההמחאה להוות השתק הנתבעת מהעלאת טענות ההגנה השטריות? זו השאלה העיקרית העיקרית הניצבת בבסיס המחלוקת שבין הצדדים בתיק.

העובדות וטענות הצדדים

1.הנתבעת הינה הבעלים של דירה ברח' שמואל הנגיד בהרצליה. במהלך שנת 2014, שכרה התובעת את שירותיו של קבלן שיפוצים העונה לשם "גיל" (בחקירה הנגדית עלה כי שמו "גיל שלום בר", ייקרא להלן: "גיל") לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בדירתה (עבודות שכללו בין היתר החלפת ריצוף, הסרת קיר מפריד, צביעה וכן החלפת אמבטיה ושירותים). התמורה בעבור עבודות השיפוץ הסתכמו בסך 100,000 ₪ (למרות שבהסכם שהוצג צוין כי התמורה הינה 105,000 ₪). במעמד עריכת ההסכם, מסרה הנתבעת לגיל 3 המחאות ע"ס 25,000 ₪ האחת, הנושאות את הכיתוב "למוטב בלבד", ללא ציון שם הנפרע, וכן 25,000 ₪ במזומן.

גיל החל את העבודות בדירת הנתבעת, שבר קירות, הכין צנרת והוציא את הריצוף הקיים. לאחר ששולמו לו 50,000 ₪, הפסיק את ביצוע העבודה ורק לאחר נסיונות רבים מצד הנתבעת, חודש הקשר בין השניים. במועד חידוש הקשר דרש גיל תשלום נוסף עבור הקרמיקה, הכלים הסניטריים ותיקון מזגן. בתמורה נמסרה המחאה ע"ס 21,760 ₪ - היא ההמחאה נושא ההליך. הנתבעת מציינת כי לאחר דרישה זו, שילמה סכום נוסף של 12,000 ₪ עבור ייצור והתקנת מטבח.

בסופו של יום, גיל לא השלים את העבודה לה התחייב. משהבחינה הנתבעת כי הריצוף שהוזמן לא הגיע לדירה, התברר לה כי גיל כלל לא שילם בעבור הזמנת הריצוף, ובלית ברירה שילמה הנתבעת בעצמה בעבור הריצוף, שכרה שירותים של קבלן אחר, וביטלה את ההמחאות שטרם נפרעו (לרבות זו מושא התיק).

2.לטענת הנתבעת, לאחר ביטול ההמחאות התייצב גיל בדירתה, והנתבעת מסרה לידיו המחאות חלופיות במקום אלו שבוטלו כנגד התחייבות גיל להשיב השיקים שבוטלו. הנתבעת מציינת, כי גיל השיב המחאה אחת בלבד, ופרט לסיום ריצוף הבית – ללא איטום רובה או האמבטיה – לא ביצע דבר מה נוסף. משלא ניתנה לה תמורה, גורסת הנתבעת כי המדובר בכשלון תמורה מלא, ובהתאם יש להורות על דחיית התביעה.

3.התובעת – אוחזת השטר שבמחלוקת - הינה חברה בע"מ, העוסקת, בין היתר, בניכיון שטרות (תיקרא להלן גם: "המוטבת"). ביום 22/12/14 פנה מר אלברט מרדכייב לסניף התובעת וביקשה הימנה לבצע ניכיון השטר שערכו הנקוב 21,760 ₪ ושנמשך ע"י הנתבעת בתיק. התובעת שילמה למר מרדכייב את הסך של 21,156 ₪, סכום ההמחאה בניכוי עמלת ניכיון השטר ודמי הגבייה. מר מרדכייב ערב לפירעון השטר.

עובר לקבלת השטר שבמחלוקת, יצר נציג התובעת, מר רועי ציוני, קשר טלפוני עם הנתבעת, והתקיימה שיחה שלהלן עיקריה:

"...

נציג התובעת: מדבר רועי, מדבר רועי, כן? מאינווסטנט, את מכירה, את זוכרת אותנו? דיברנו איתך כמה פעמים