תא"מ 35894-01-15 אוריקאר נ' מלול ואח'

1.תביעה לתשלום נזקי רכב התובעת בגין אירוע תאונתי מיום 10.4.14, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

פסק דין זה ניתן לאחר דיון שנקבע והתקיים במעמד הצדדים והעדים, כאשר עפ"י החלטה מפורשת של בית המשפט מיום 12.3.15, דהיינו כשבעה חודשים קודם למועד הדיון, היה על הצדדים להיות ערוכים לקיום ישיבת הוכחות ולשם כך לזמן את עדיהם.

לאחר שמיעה קצרה של הנהגים באו הצדדים לכלל הסכמה כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעים, הנתבע 1.

2.התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת שמאית ולפיה הנזק עומד על סך של 3,834 ₪.

אלא, שבמעמד הדיון הסתבר כי הנתבעים הגישו לתיק בית המשפט ימים ספורים קודם לדיון חוות דעת נגדית, ולפיה הערכת הפיצוי עומדת על סך של 3,080 ₪, לנוכח המלצת שמאי הנתבעת לפיצוי על בסיס תיקון המגן הקדמי חיצוני וכנף קדמית ימין, תחת החלפתם.

ב"כ התובעת התנגד בפתח הישיבה לקבלת חוות דעת שמאי הנתבעים, עליה למד ממש לפני הדיון ועותק אף לא נשלח אליו, וודאי מקום שלא ניתנה לו הזדמנות לחקור את עורכה.

ב"כ הנתבעים טען כי קיומה של חוות דעת נגדית גולה לכתחילה במסגרת הגילוי המוקדם, אך צירופה בפועל נשמט.

לאחר דברים אלה, נשמעו כאמור עדויות הנהגים בקצרה, שכן מנגנון התאונה היה ברור, ומכאן הושגה ההסכמה בדבר האחריות לתאונה.

3.לנוכח הפער הקטן בין הערכות שמאי הצדדים, פחות מ-800 ₪, ומאחר שממילא אף לא עמדו הנתבעים על חקירת שמאי התובע (מלבד צירוף חוות דעת השמאי מטעמם באיחור, ערב ישיבת ההוכחות), הוצע כי הכרעה בנוגע לנזק תינתן על דרך הפשרה ובהתאם לסמכות בית המשפט מכח הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

אלא, שבנקודה זו, לאחר שנשמעו העדים ובסיום ישיבת ההוכחות, עתר ב"כ הנתבעים לדחיית הדיון, בטענה כי אנו מצויים אך בישיבה מקדמית במסגרתה לא מעידים מומחים כלל, ובטענה כי בדעתו לדרוש קבלות בטענה לתיקון הרכב בפועל וחקירת שמאי התובעת, חקירת מנהל התובעת וחקירת סמנכ"ל הכספים בתובעת. לשם כך, עתר ב"כ הנתבעים כי תיקבע ישיבת הוכחות נוספת ואף עתר למחיקת התביעה היות שאינה מלווה בתצהיר מטעם התובעת.