תא"מ 35884-07-11 רפאילוב ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל/אגף תכנון ופי ואח'

1.ביום 20/7/11 הגיש התובע העיקרי (להלן: "התובע"), בקשה לצו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לעשות דיספוזיציה בקונטיינר שבבעלותו, אשר פונה משטח שבבעלות הנתבעת שהינה גם תובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת"), לאחר שלטענתה- אוחסן בו שלא כדין. ביום 20/7/13 ניתן צו כמבוקש, בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו. המבקש לא עמד בהם והבקשה נמחקה.

2.ביום 3/8/13 הגיש התובע את התביעה העיקרית דנן, במסגרתה הוא עותר לסעדים שונים, כספיים, הצהרתיים, ומסוג של צו עשה- כמפורט בסעיף 34 לכתב התביעה. בסעיף 33 לתביעה ביקש לאפשר לו פיצול סעדים שיאפשר לו הגשת תביעה נפרדת לענין נזקים לתכולת הקונטיינר לכשיוודעו.

3.התביעה הוגשה כסדר דין רגיל, לימים- בהחלטת כב' השופטת קמיר-וייס- היא הועברה לסדר דין מהיר.

4.ביום 30/5/12 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד- תביעה כספית בגין הוצאות פינוי הקונטיינר משטחה.

5.כל זאת ועוד אירעו- בטרם נקבע התיק לשמיעה בפני.

6.יצוין כי הקונטיינר נמצא עד עצם היום הזה באחסון ע"ח הנתבעת. מאמצים רבים להביא לכך שהתובע יקבל את הקונטיינר לידיו, תוך ביצוע בדיקה משותפת של מצבו ותכולתו, מבלי לפגוע בשום טענה של הצדדים ובכך (לכל הפחות) להקטין את נזקיהם, ואף נסיונות להסדיר את פתיחת הקונטיינר במעמד הצדדים, ובכך ליתן מענה לפחות לחלק מהסעדים שנתבקשו במסגרת התביעה, לרבות הבקשה לצו עשה- לא צלחו. הוגשו ע"י הצדדים אינספור בקשות/הודעות, שעיקרן- לצערי, נובע מחוסר אמון ו/או שיתוף פעולה לקוי בין הצדדים, בלשון המעטה וסוכלה האפשרות לצמצם את יריעת המחלוקת. הצדדים אף הופנו להליך של גישור- שבמסגרתו, כך הוצע, יוכלו לנסות וליישב את כלל המחלוקות, לרבות כאלה שאינן נשוא ההליכים שלפני, ולכן לא תידונה ולא תוכרענה במסגרתם. גם אפשרות זו לא נוצלה.

7.עוד ביום 24/12/12, בטרם החל טיפולי בהליך זה, ניתנה החלטה שעניינה סדרי דין לרבות הגשת ראיות, שזהו לשונה:

"הראיות בתיק תשמענה בתצהירים.

בעלי הדין יהיו רשאים להגיש תצהיר מפורט בתוך 45 ימים

היה ולא יעשו כן, יחשב התצהיר התומך בכתב בי - הדין כתצהיר עדות ראשית.

 לתצהירים יצורפו כל המסמכים הרלוונטים שיש כוונה לעשות בהם שימוש במהלך