תא"מ 35879-09-13 ארד נ' ברגמן ואח'

בפניי תביעה כספית על סך 30,803 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעים לתשלום שכר בגין שתי עבודות שביצע עבור הנתבעים.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.התובע הינו מהנדס במקצועו הטוען כי במועדים הרלבנטיים לתביעה זו, ביצע עבודות שונות עבור הנתבעים. הנתבעים 1- 2 שימשו, במועדים הרלבנטיים לתביעה זו, כמנהליה של נתבעת 3 (להלן "הנתבעת"), חברה המספקת שירותי אדריכלות.

2.בשנים 2009-2010 התקשרה הנתבעת בהסכם לביצועם של שני פרויקטים עבור עיריית ירושלים. האחד הוא פרויקט מגרש הכדורגל "מבט" בירושלים" (להלן "פרויקט מבט") והשני הוא פרויקט הרכבת הקלה ברחוב הנטקה בירושלים (להלן "פרויקט הרכבת הקלה").

3.לטענת התובע, בפרויקט "מבט" הכין את המכרזים עבור הנתבעת ובפרויקט הרכבת הקלה טיפל בהכנת ועדכון כתב כמויות, ולא קיבל בעד עבודות אלו את שכרו.

אין מדובר בתביעה ראשונה שמגיש התובע בעניין זה. בעבר הגיש התובע ביחד עם נתבע נוסף, גדי נדלר, תביעה נגד חברת לוטנר ברגמן אדריכלים בע"מ(תא"מ (שלום י-ם) 50931-11-11), היא הנתבעת בתביעה זו. פסק הדין מיום 29.4.12 דחה את התביעה (להלן: התביעה הקודמת). משכך טוענת הנתבעת כי התביעה שבפנינו הינה "אותה הגברת בשינוי אדרת". לטענתה, משניתן פסק דין חלוט, ישנו מעשה בית דין והתובע מנוע מהעלאת טענות אלו בשנית. מטעם זה ביקשה תחילה לדחות התביעה על הסף וכעת טוענת כי יש לדחות את התביעה לגופה.

4.התובע טוען כי הנתבעים 1 ו-2 לא היו בעלי הדין בתביעה הקודמת ולא נדונו בה העילות של עשיית עושר ולא במשפט והטענה להסתמכותו על מצג שווא רשלני של הנתבע 1.

דיון

5.בתביעה הקודמת היו התובעים 770 ניהול פרויקטים - גדי נדלר ובנימין ארד- התובע דכאן והיא הוגשה כנגד הנתבעת בלבד. בנוסף, נדונו בה טענותיו של התובע ביחס לפרויקט מבט בלבד. כאמור, הנתבעים טוענים כי כל טענות התובע ביחס לפרויקט מבט יש לדחות על הסף ולמצער לגופן, מקום שקיים מעשה בית דין בעניינן. התובע טוען כי לכל היותר קיים מעשה בית דין ביחס לטענות החוזיות וביחס לנתבעת 3 בלבד, אך אינו חל על טענת עשיית העושר ולא במשפט ולא ביחס למצג השווא הרשלני הנטען, כמו גם לתביעה להרמת המסך הנתבעת 3 ולחיוב הנתבעים 1 ו-2 למחדליה.

בסעיפים 10 ו- 11 לכתב התביעה הקודמת נטען: "התובעים יטענו כי הנתבעת הפרה את ההתחייבות כלפי התובע 1 ולא שילמה את שהתחייבה לו. כמו כן, התובעים יטענו כי הנתבעת עשתה עושר ולא במשפט בכך שהשתמשה במכרז שהוכן ע"י התובע 2 (הוא התובע בתביעה זו, ב.י.), אבל לא שילמה אגורה שחוקה עבור עבודתו" (ההדגשות כאן ולהלן שלי ב.י.).

בכתב התביעה כאן, ביקש התובע להרים מסך ולהטיל על הנתבע 1 לשאת בתשלום שכרו עבור העבודה שכן הזמין את עבודת התובע והציג בפניו מצג רשלני כי ישלם לו בעבור עבודתו. וכך נאמר בסעיף 20 לכתב התביעה: "התובע יטען כי הוא הסתמך על ההתחייבות הכספית של הנתבעים ועל מצג השווא הרשלני שהציגו הנתבעים ולא החתים אותם על הסכם כלשהו. אכן, גם על בסיס העילה של עשיית עושר ולא במשפט ראוי לחייבם בגין עבודה זו שבוצעה בפועל ועליה קבלו תשלום מלא" חזר והוסיף זאת ב"כ התובע בדיון מיום 31.03.15, עמוד 2, שורות 7-8: "תביעה זו מבוססת על עילות של עשיית עושר ולא במשפט....".