תא"מ 35863-01-16 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ברהום ואח'

תובעת 1 הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את רכב נתבעת 2 מ"ר 14-524-66.

נתבעת 1 בעלים של רכב מ"ר 44-717-32, שהיה מבוטח אצל נתבעת 2.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 29.6.15 בשעה 16:30, רכב התובעות נסע בנתיבו ברחוב יגאל אלון בראשון לציון. רכב הנתבעות לא שם ליבו לכביש ולא שמר מרחק כדין, פגע ברכב הנתבעות והסב לו נזק.

בכתב הגנתם טענו הנתבעות כי רכבם נסע בנתיב השמאלי במטרה לפנות שמאלה ברמזור הקרוב.

לפתח רכב התובעות סטה מנתיבו לנתיב נסיעת רכב הנתבעות, בלם ובכך קיצר את מרחק הבלימה של רכב הנתבעות וגרם להתנגשות לנזקים ברכב הנתבעות.

בעדותה מסרה תובעת 2, כי עברה צומת כדי לפנות שמאלה. מאחר והיו כלי רכב לפניה והיא בלמה ושמעה רעש.

בחקירה נגדית העידה העדה כי עמדה ברמזור ירוק בנתיב השמאלי, כשישנם 2 נתיבים. לאחר הרמזור הכביש הפך ל – 3 נתיבים וכדי לפנות שמאלה לרמזור קרוב מאוד. נתבעת 2 עברה לנתיב השמאלי, בלמה בגלל רכב שלפניה ואז נפגעה מאחורנית ע"י רכב הנתבעת.

אילו היתה גרסת הנתבעת נכונה, הפגיעה היתה לאורך כל הדופן הימנית.

נתבעת 1 העידה אף היא. בעדותה מסרה כי היא עצרה ברמזור אדום בנתיב השמאלי לקראת הרמזור הבא לפנייה שמאלה. היא היתה הראשונה בנתיב השמאלי. כשהרמזור התחלף לירוק היא החלה לנסוע. לפני הפניה שמאלה הגיע רכב מימין, חתך אותה ובלם. לא היה לה זמן לבלום. היא בלמה והסיטה ההגה ימינה והיתה ההתנגשות. המכונית של התובעות לא היתה כולה בנתיב, היא היתה בולטת.

מאחר וישנה עדות אחת מול חברתה, יש לבחון האם יש חיזוק לאחת הגרסאות. מקום הפגיעה ברכב התובעת תומך בגרסתה. אם אמנם רכב התובעת היה נכנס לנתיב רכב הנתבעת ובעת ההתנגשות היה בולט, הפגיעה אמורה להיות לאורך הדופן.

לפיכך, אני מקבל את התביעה.