תא"מ 35832-01-15 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 29.03.2014, בין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 14-407-12 (להלן: "אופנוע התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 56-920-71 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא לעניין האחריות לקרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעת, אשר הייתה קוהרנטית, סדורה והותירה בי רושם של מהימנות, על פני גרסתו של נהג אופנוע התובעים, שהייתה מהוססת, בלתי עקבית באופן בולט, ושאינה מתיישבת עם מוקדי הנזק באופנוע התובעים.

טענתו של נהג אופנוע התובעים, לפיה רכב הנתבעת פגע בו מאחור אינו מתיישב עם מוקדי הנזק באופנוע התובעים. מתמונות הנזק שצורפו על ידי התובעים (ת/2) ניתן לראות בבירור כי הנזק הנראה על אופנוע התובעים הוא לאורך דופן ימין, ולא נראה כל נזק בחלק האחורי שלו.

אמנם, הנזק לאורך דופן ימין של אופנוע התובעים יכול להיגרם כתוצאה מנפילת האופנוע על צדו הימיני בעקבות ההתנגשות בין כלי הרכב. ברם, נהג אופנוע התובעים לא שלל בעדותו בבית המשפט כי עקף את רכב הנתבעת (עמ' 2, שורות 21-18 לפרוטוקול) דבר שהוביל לתאונה.

לזה יש להוסיף את שינוי הגרסה של נהג אופנוע התובעים. כך למשל לתיאורו של נהג אופנוע התובעים כי הוא היה ראשון ברמזור (עמ' 1, שורה 17 לפרוטוקול) וכי אופנוע התובעים נפל על צד ימין (עמ' 2, שורות 5-4 לפרוטוקול), אין זכר בטופס ההודעה על התאונה שהוא מסר לתובעת (ת/1). כך למשל, עדותו הופכת בהמשך להיות מהוססת, כאשר הוא משיב, לא אחת, כי אינו זוכר (עמ' 2, שורות 15, 21-20 ו-27 ועמ' 3, שורות 2, 5, 9, ו-16 לפרוטוקול).