תא"מ 35692-01-14 ויס נ' מדד ברם

תחילתו של הליך זה בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע כנגד הנתבעת בלשכת ההוצל"פ, ביחס ל 4 המחאות, המשוכות מחשבונה של הנתבעת כששלושה מהם ע"ס 2,500 ₪ ואחד מהם ע"ס 5,800 ₪ שנמסרו לתובע, כחלק ממס' המחאות עבור רכישת חלקו בעסק משותף וכן עבור דמי שכירות.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר.

ביום 01.12.14 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן במהלכו העידה מטעם הנתבעת הנתבעת עצמה.

ביום 15.12.14 ניתנה הרשות להתגונן. לפיכך, התאימו הצדדים את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ונקבע מועד לישיבת הוכחות ליום 24.08.16 במהלכו העידו מטעם התובע אמו הגב' אסנת וייס (להלן: "גב' אסנת") והמשכיר מר רועי רזניקץ (להלן: "מר רועי").

מטעם הנתבעת העיד בעלה מר אסף מדד (להלן: "מר אסף") והיא בעצמה.

רקע וטענות הצדדים

1. בהתאם לגרסת התובע, הוא נכנס לעסק לשטיפת מכוניות ביחד עם אסף (בעל הנתבעת), כשהוסכם ביניהם, שהתובע לבדו הוא אשר יפנה לגרומים רלוונטיים בקשר לעסק ,לכן התובע התקשר בהסכם שכירות עם בעל הנכס מר רועי (להלן: "ההסכם המקורי") שבו הופעל העסק ועם מס' גורמים שונים, וכן רכש את הציוד לשם הפעלת העסק ונתן המחאות בגין השכירות לבעל הנכס.

2. לאחר שהשותפות בין השניים הסתיימה סוכם לפי גרסת התובע, כי חלקו של התובע בעסק יירכש על ידי אסף בסך של 35,000 ₪ אשר שולמו במזומן ובתשלומים שוטפים, וכי תשלומי השכירות ישולמו על ידי אסף לתובע.

3. בהתאם לכך נחתם שוב הסכם שכירות משנה ובו חתומה הנתבעת, אשתו של אסף, שנחתם ביום 01.01.13 (להלן: הסכם משנה") שלעניינו טוענת הנתבעת כי הוא כולל גם תקופת אופציה שהייתה בהסכם המקורי של 4 שנים שכירות בעת סיום החוזה.

   לטענת התובע בשום מקום באותו חוזה משנה לא נכתב כי התובע מתחייב להאריך את השכירות הראשית בתקופה נוספת כלשהי.

4. לטענת התובע, מחודש ינואר ועד חודש יולי לשנת 2013 התשלומים בוצעו כנדרש, אך בחודש יולי 2013 החליט אסף להפחית מדמי השכירות הקבועים על סך של 2422.5 וטען שהסכום הופחת בגלל "ארוחות ותשלומים" שנעשו עוד בשנת 2012.