תא"מ 35647-07-14 בסל נ' מרג'ייה ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 25.10.14 כנגד המבקשים בהעדר הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה במלואה וחייבתי אותם לשלם למשיב 2 יחד ולחוד סך של 12,868 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעה שהגיש המשיב 2 כנגד המבקשים והמשיבה 1 לתשלום בגין הנזקים, לכאורה, שנגרמו לרכב בבעלותם של המבקשים בעטיה של תאונה מיום 25.12.13 (להלן: "התאונה"). לאחר הגשת התביעה ובהעדר הגשת כתב הגנה מטעם המבקשים, ולבקשת המשיב 2, ניתן על ידי פסק הדין, כאמור. אציין כי פסק הדין הנ"ל ניתן אך ורק בעניינה של המבקשת 2 ובעניינו של המבקש 1 ניתן פסק דין נפרד ביום 16.3.15, גם כן על מלוא סכום התביעה. יחד עם זאת, מאחר והבקשה הוגשה בשמם של שני המבקשים אני מסיק כי הנם עותרים, כל אחד, לביטול פסק הדין בעניינו ועל כן אראה בבקשה זו כמתייחסת לשני פסקי הדין שצויינו לעיל.

בבקשה זו עותרים המבקשים, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקשים טוענים בתחילה כי לאחר המצאת כתב התביעה העבירו אותו לסוכן הביטוח שלהם שהודיע כי ישלח את כתב התביעה למבטחת של רכב הנתבע ובכך סברו כי העניין הסתיים ואינם אמורים להגיש כתב הגנה. לעניין סיכויי ההגנה טוענים המבקשים כי אין עילה משפטית להגיש התביעה כנגד המבקשת 2 שכן כלל לא היתה מעורבת בתאונה. ואילו ביחס למבקש 1 נטען כי נודע לו באופן אקראי עניין התליית רשיונו לאחר שנעצר על ידי שוטר תנועה ורשיונו נתפס, הוא פנה למשרד הרישוי והתליית הרשיון נדחתה עד ליום 11.12.14, כאשר במהלך תקופה זו היה עליו לעבור קורס נהיגה מונעת. כמו כן נטען כי ההגבלה על חידוש רשיון הנהיגה בהוצל"פ התלויה ועומדת כנגדו הינה חסרת משמעות מבחינת ביטוח הרכב. על כן טוענים המבקשים כי קיימת להם עילה לביטול פסק הדין ועל המשיבה 1 שביטחה את הרכב לייצגם בבית המשפט ולשאת בכל חיוב שיוטל עליהם, ככל שיוטל.

המשיב 2 מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, התנהלותם של המבקשים אינה סבירה שכן גם אם מסרו התביעה לסוכן הביטוח, אין הדבר פוטר אותם מלברר מה עלה בגורל התביעה, דבר אותו לא עשו שנה תמימה. המשיב 2 טוען כי למבקשים אין טענות הגנה שכן המסמכים מצביעים על כך שהמבקש, שאינו טוען אף טענה ביחס לחבות לתאונה, לא היה מורשה לנהוג ברכב במועד התאונה והמבקשת 2 נושאת באחריות לכך שכן התירה לו לנהוג.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).