תא"מ 35619-08-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סופויצייב ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות וזאת לכל היותר עקב "ספק שקול" שהתגלה בגרסאות הצדדים.

עדות נהגת התובעת היתה מבולבלת מאד בפרטים מהותיים הקשורים לתאונה ולא תאמה כהוא זה את גרסתה הכתובה במקור. בהתאם לכך, עדותו של העד הנוסף הזימה את עדותה ולמעשה הציבה שתי גרסאות ביחס למיקום התאונה, עמידת או אי עמידת רכב התובעת בעת התאונה ועוד. לא ניתן להסתפק במקרה זה בעדותו של העד שראה את אוטובוס הנתבעים סוטה שמאלה ואת רכב התובעת עומד שכן כאמור עדותה של נהגת התובעת לא היתה אחידה בפרטים מהותיים לעדותו של זה. מנגד, גם לא ניתן היה להזים את עדות הנתבע 1. זו תואמת את העובדה שהוכחה שבמקום התאונה לא היתה תחנת אוטובוס וכי נתיב נסיעתו של האוטובוס, גם לפי גרסת עד התובעת, היה פנוי בעוד שנתיב נסיעתה של נהגת התובעת היה חסום ועל כן היתה לה סיבה לפנות במעט ימינה ( בשים לב לכך שלנוכח היקף הנזקים ברכב התובעת די היה בהטיה קטנה ולא גדולה של הרכב ימינה) ועל כן לנתבע 1 לא היתה כל סיבה לסטות עם האוטובוס לנתיבה. זאת ועוד, עדותה של נהגת התובעת לפיה היא עמדה ראשונה ברמזור לא יכולה להתיישב עם פגיעת האוטובוס ברכבה בחלקו האחורי שכן במצב דברים שכזה מצוי היה האוטובוס הרבה מעבר לקו הצומת כשהוא חורג ממתחם הרמזור כאשר כך לא נטען בשום שלב על ידה.

כאמור, בסופו של יום עניין לנו לכל הפחות בגרסאות מאוזנות שאינן מוכיחות את אשר אירע ככל הנראה באמת בתאונה זו. משהנטל השכנוע ועמו נטל ההוכחה מוטלים על התובעת וזו לא עמדה בו, דין התביעה להידחות.

אין צו להוצאות, למעט שכר עד הנתבעת כפי שנפסק בדיון, שישולם על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ה, 15 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.