תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
35571-09-15
20/06/2016
|
בפני הרשם:
ניר נחשון
|
- נגד - |
התובעת:
עירית לוד
|
הנתבע:
טופיק אלעברה
|
פסק-דין |
מבוא:
1.הורתו של ההליך שלפני בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב, בסך 19,134.97 ₪ שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים ביום 26.12.2012 במסגרת תיק מס' 03-31239-12-9 מכוח סעיף 81א(1) לחוק הוצאה לפועל , התשכ"ז -1967, בגין חיובי ארנונה ואגרת שילוט וביוב.
2.ביום 16.9.2015 הוגשה ההתנגדות לביצוע התובענה שהועברה להידון בפני בית משפט זה. ההתנגדות התקבלה בהחלטה מיום 16.9.2015. נוכח סכום התביעה, היא הועברה להידון בסדר דין מהיר. נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.
טענות התובעת בקצירת האומר:
3.אליבא דגירסת התובעת כפי שנטענה בכתב התביעה, התובעת הינה עירייה הפועלת מכוח הדין לגביית דמי ארנונה ואגרות שונות על פי החוקים והתקנות וחוקי העזר העירוניים. הנתבע הינו תושב העיר ו/או המחזיק של בית עסק בתחומה של התובעת, הנהנה משירותי התובעת ומחויב בתשלומי חובה המגיעים לה על פי כל דין. הנתבע חויב לשלם לתובעת אגרת שילוט על פי המפורט בדף החשבון שצורף לתביעה אך טרם שילם חובו.
4.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של גב' אהובה סבח, מנהלת מחלקת גביה. מהעולה מהתצהיר, הנתבע חויב בגין אגרת שילוט בעקבות שלטים שהוצבו על בית עסקו הידוע בשמו המסחרי "מוסך הרכבת" לתקופה בין השנים 2014-2002. על פי חוק. התובעת צירפה לראיותיה תצלומים של השלטים שהוצבו במוסך הנתבע במהלך השנים. בנוסף, לדברי המצהיר, הנתבע שילם חובות ישנים בגין השילוט ויש לראות בכך הודיה בדבר קיומו של השילוט וידיעתו של הנתבע בדבר החובה לשלם אגרת שילוט.
טענות הנתבע בקצירת האומר:
5.הנתבע הכחיש בכתב הגנתו החיובים הנטענים באשר למלוא סכום התביעה והודה במקצת החיובים בכל הנוגע לחיובים המתייחסים לתקופת שלוש השנים האחרונות. הנתבע טען, כי בחזית המוסך ישנו רק שלט אחד בגודל מטר על שני מטר ולשלט הנ"ל קיים תעריף מופחת. בנוסף, הנתבע טען, כי שילם את האגרה השנתית עד לפני כשלוש שנים או אז הפסיק לשלם החיובים נוכח קשיים כלכליים אליהם נקלע המוסך. כמו כן, טען הנתבע, כי כתב התביעה לא מופרט מספיק, לדבריו כתב התביעה מתייחסת לחוב בגין אגרות שילוט ואילו דפי החשבון אותם צירפה התובעת לכתב התביעה כוללים אף חובות ארנונה, שירותי שמירה ומים, ולפיכך, כתב התביעה אינו מדייק בחוב הנטען ואינו נתמך במסמכים רלוונטיים. יתרה מכך, הנתבע מציין, כי בדפי החשבון שצורפו אין התייחסות לתקופות החוב הנטען. בנוסף טען הנתבע, כי לא ברור מכתב התביעה אם החוב הנטען מתייחס לשלט אחד או ליותר, וכן לא ברורה מהי האגרה השנתית הנטענת לכל שלט.
6.ביום 9.6.16 התקיימה ישיבת שמיעת ראיות בתיק זה.