תא"מ 35556-08-14 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' גרשנזון ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון הכוללים בין היתר את תיק המשטרה על רבדיו, ובכלל זה תמונות נזקי רכבי הצדדים, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי במאזן ההסתברויות הנשען על חומר הראיות שבתיק הסבירות לפיה הנתבע 1 התנגש ברכב התובעת מאחור עקב אי שמירת מרחק עולה בהרבה על הסבירות שרכב התובעת נסע לאחור ופגע ברכב הנתבעים ועל כן די התביעה להתקבל וזאת מעיקרי הנימוקים הבאים:

ראשית, גרסתו המוקדמת של הנתבע 1 לתאונה הלכה למעשה מלמדת כי אין בידו גרסה סדורה ואחידה אחד כשהלכה למעשה ניתן לומר כי אין בידיו גרסה אותנטית כלל שכן במסגרת חקירתו באזהרה במשטרה למעלה מחודש לאחר התאונה, השיב זה לשאלות שהופנו אליו בנוגע לדרך התרחשותה של התאונה כי הוא אינו זוכר דבר וחצי דבר ממה שקרה. משהתבקש כשבועיים ימים בלבד לאחר מכן לתת את גרסתו לתאונה לחברת הביטוח מטעמו, סיפר זה הפעם גרסה חדשה לגבי מה שהתרחש כביכול וטען לראשונה כי נפגע על ידי רכב התובעת שנסע לעברו לאחור. מדובר אפוא בגרסה חדשה שלא בא זכרה לאוויר העולם בשלב הראשוני והקריטי מבחינת הנתבע 1. איני מקבל את הסבריו של הנתבע 1 במסגרת עדותו היום בנוגע לאי ההתאמה שבין הגרסאות בשעה שתהום פעורה ביניהן. מדובר בהסבר לא משכנע בעליל שאינו יכול לעמוד אם העובדה שבין אין מסירת הגרסה לראשונה ועד למסירתה לראשונה חלפו כשבועיים ימים בסך הכול.

.לעומתו, אמנם יש לתהות אחר כוונתה של נהגת התובעת לפנות שמאלה אל עבר אי התנועה, ובעניין זה יותר מתקבלת על דעתי שכוונתה הייתה לשוחח בנייד עם אמה, נהגת התובעת סיפקה גרסה אחידה לדרך התרחשות התאונה בפועל החל מהשלב הראשון שבו נחקרה בעניין זה במשטרה, כשעה ומחצה לאחר התאונה, עבור בהודעתה לחברת הביטוח וכלה בעדותה היום בפניי. עדות זו נתמכה בעדות העדה הניטרלית שכן הגם שלא ראתה את רכב התובעת אלא ברגע התאונה ממש מעדותה במשטרה ניתן ללמוד כי היא עמדה מרחק של כשני מטרים מרכב התובעת בעת התרחשותה של התאונה ומיד הסיטה את מבטה בעקבות קול חריקת הבלמים של האופנוע. בהתאם לדו"ח הבוחן המשטרתי, הנתבע 1 בלם את אופנועו ומיד לאחר מכן החליק עמו מספר מטרים מיד שפגש מולו ברכב התובעת. מכאן שעובר לתאונה נשמר מרחק בין הרכבים בעטיו יכלה עדת התביעה להבחין באם רכב התובעת נמצא בנסיעה לאחור. העובדה שעדה זו העידה שהיא ראתה רכב זה בסטייה קטנה שמאלה בעת שסובבה את ראשה מלמדת שכך היה מצבו ועוד יותר מחזקת את עדות נהגת התובעת לפיה נהדף רכב קדימה עקב הבהלה שתפסה אותה בעת שהרכבים נפגשו.

שנית, עיון בתיק התעבורה מלמד כי טרם שביקש לחזור בו מכפירתו בכתב האישום, הודה הנתבע 1 בין היתר בסעיף 2 שבו אך כפר בסעיף המייחס לו בין היתר אי שמירת מרחק. סעיף 2 לכתב האישום מייחס לנתבע 1 נסיעה מאחורי רכב התובעת עובר לתאונה. הודאה זו אינה מתיישבת עם טענתו כי לא נסע מאחורי רכב התובעת כי אם זה יצא בנסיעה לאחור מאי התנועה שבצד שמאל של הדרך ולמעשה הפתיע אותו בכך.

שלישית, מסקנות בוחן התנועה מהראיות שבחן בשטח לרבות משחזור רגע המפגש שבין הרכבים הינן חד משמעיות ובעטיין גם הוגש כנגד הנתבע 1 כתב אישום והם שמדובר בתאונה עקב אי שמירת מרחק בלימה שבין רכב הנתבעים לרכב התובעת. גם העובדה שהנתבע 1 בלם מרחק של מטר והותיר סמני חריצה בכביש באורך של שני מטרים כעולה מהדו"ח ומתמונות המקום מלמדת כי הוא נסע במהירות והופתע לגלות את רכב התובעת מולו. לנוכח שדה הראייה הפתוח שמלפניו סביר והגיוני כי אילו רכב התובעת היה נוסע לאחור מלפניו אל עבר נתיב נסיעתו, כגרסת הנתבעים, אזי היה הנתבע 1 מבחין בפעולה זו מבעוד מועד ולא מופתע לגלותה פתאום ומספיק לעצור את אופנוע או נוקט בדרך מילוט אחרת. העובדה שכך לא קרה מחזקת את גרסת התובעת לתאונה ומחלישה את גרסת הנתבעים בהתאם לכך.

רביעית, הוכח כי נהגת התובעת ביקשה לתור אחר עדים שיראו את התאונה. לשם כך היא ביקשה את פרטיה של העדה שפנתה אליה מיד לאחר התרחשותה ואף ציינה דבר קיומה בחקירתה במשטרה. אלמלא סברה הנהגת אחר גרסתה במקור ועמדה מאחוריה סביר יותר והגיוני להסיק כי לא הייתה מבקשת להסתייע בעדים שראו כביכול את התאונה או יכלו להעיד על גרסתה זו שכן הדבר היה פועל לרעתה.

חמישית, אין עדות מעסיקתו של הנתבע 1, שבבעלותה האופנוע שבו נסע, תבעה את נזקיה מאת התובעת בגין תאונה זו חרף כך שהנזק שנגרם לאופנוע היה גדול מאד.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 8,124₪, בצירוף הצמדה למדד מיום הוראת התשלום, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.