פסק דין 35382-06-12

בפני תביעה לקבלת דמי תיווך בסך 58,000 ₪ אשר הגישו התובעים – תובעת 1 שהינה חברה העוסקת במתן שירותי תיווך (להלן: "התובעת") והתובע 2 שהינו מתווך ומנהל תחום תיווך בתובעת 1 (להלן: "התובע") – כנגד הנתבע.

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.לפי הנטען, בקיץ 2011 בעת ביקור של הנתבע בישראל הוא התקשר עם התובעים לקבלת שירותי תיווך לצורך רכישת נכס יוקרה מול קו הים בתל-אביב בעלות שבין 4 ל- 12 מיליון ₪. הנתבע חתם על מספר כתבי התחייבויות וסייר בנכסים שונים שהוצעו לו. בהמשך לכך, לאחר שהנתבע ואשתו הגיעו שוב לישראל בחודש נובמבר 2011 הוצעו לנתבע דירות נוספות. בין היתר, ביום 2.01.12 הוא חתם על כתב התחייבות שהתייחס גם לנכס ברח' נתן החכם 1 בתל-אביב נשוא תביעה זו, אשר מחירו הנקוב עמד על סך של 2.8 מיליון ש"ח (להלן: "הנכס"). במסגרת הזמנת התיווך שהתייחסה לנכס זה, התחייב הנתבע לשלם לתובעת עמלת תיווך מוסכמת במחיר של 2% בתוספת מע"מ, וזאת לא יאוחר מ- 48 שעות ממועד הסכם המכר לרכישת הנכס.

2.בשל העובדה כי הנתבע אינו דובר את השפה העברית, נציגת התובעת הגב' ג'נט רוזנק אשר הינה דוברת צרפתית וספרדית ואשר עבדה, בין היתר, בשירות התובעת לסייע למתווכים במשרד בטיפול בפניות תושבי חוץ, ליוותה את ההתקשרות בין הצדדים. בין היתר, היא תרגמה לנתבע ולרעייתו את מהות התחייבותם בכתב ההתחייבות לתשלום דמי תיווך וליוותה את הנתבע ובני משפחתו במהלך הסיור בנכסים השונים.

3.נטען, כי התובע ניהל משא ומתן עיקש ומוצלח מול מוכר הנכס, הן בשיחות טלפון והן בפגישה שהתקיימה בנכס בנוכחות המוכר, הנתבע, רעייתו ובנו והגב' רוזנק אשר שימשה אך כמתרגמת. בפגישה זו בשל מאמציו של התובע הועמד מחיר הנכס על סך של 2.5 מיליון ₪ והצדדים הגיעו לעמק השווה. ואולם, הנתבע לא עמד בהתחייבותו ולא שילם לתובעים את דמי התיווך כפי שהתחייב. התובעים הוסיפו כי לאחר הגשת התובענה הם נדהמו לגלות כי מחיר העסקה כפי שדווח לרשויות הועמד על סך של 2.2 מיליון ₪ בלבד. זאת כך נטען, אך במטרה להקטין את החבות במס.

4.בהגנתו טען הנתבע כי הגב' רוזנק פעלה למעשה כמתווכת לכל דבר ועניין מטעם התובעת. היא הועסקה על ידי התובעת, ישבה במשרדיה, הציגה עצמה כמתווכת בעלת רישיון וביצעה פעולות שעל פי דין רק מתווך בעל רישיון רשאי לבצע. לדברי הנתבע, הגב' רוזנק היא היחידה שעמדה בקשר עמו, החתימה אותו על כתב ההתחייבות העומד בבסיס התביעה וזאת על יסוד מצגים כוזבים שמסרה לו. היא גם זו שהציגה לו נכסים, ליוותה משאים ומתנים, וביניהם את המשא ומתן שהבשיל לעסקת רכישת הנכס. כל זאת, שעה שאין לה רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין.

5.לטענת הנתבע, בהעסקת הגב' רוזנק הפרו התובעים את הוראת חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק" או "חוק המתווכים") האוסר העסקת אדם כמתווך במקרקעין מבלי שיש לו רישיון לכך. לדבריו, התובעים לא נכחו, לא היו צד ולא נטלו חלק בשום שלב שקדם להסכם רכישת הנכס נשוא התביעה. הם גם לא נכחו במעמד החתמתו על כתב ההתחייבות, לא עמדו עמו בקשר, לא התלוו אליו בביקור הנכסים שהוצגו לו, לא הציגו לו שום נכס ולא ניהלו כל משא ומתן עם מי מבעלי הנכסים שהוצגו לו. הגב' רוזנק אשר הציגה עצמה בפניו כמתווכת היא היחידה עמה הוא היה בקשר, והיא כאמור אינה רשאית לעסוק בתיווך.

6.עוד טען הנתבע כי כתב ההתחייבות כתוב בשפה העברית, שפה הזרה לנתבע והוא אינו מבין בה דבר. לדבריו, הגב' רוזנק ניצלה את בורותו המוחלטת בשפה העברית, את תמימותו ואת האמון המלא שנתן בה כדי להשיג את חתימתו על גבי כתב ההתחייבות במרמה, תוך שהיא מסתירה ממנו את תוכנו האמיתי ובידיעה שהוא חותם בהסתמך על מצגיה השקריים.

7.לדבריו, לאחר שהבהיר לגב' רוזנק כי הדירה אותה הוא מבקש לרכוש מיועדת לבנו והתקציב הקיים בפניו מוגבל ל- 2 מיליון ₪ בתוספת הוצאות נילוות, דרשה ממנו הגב' רוזנק לחתום על גבי כתב ההתחייבות שהיה כאמור כתוב בשפה העברית והוא לא הבין מילה מתוכנו. לבקשתו, הגב' רוזנק הסבירה לו את תוכן המסמך והדגישה בפניו שאין במסמך בכדי להטיל עליו חובה כספית כלשהי והיא נדרשת אך על מנת שככל שהוא ירכוש אי אילו מהנכסים שיוצגו בפניו, היא תוכל להוכיח למוכר שהקונה הובא על ידה ולדרוש עמלת תיווך מהמוכר. היא גם הבהירה לו כי בכוונתה לדרוש עמלת תיווך מהמוכר בלבד. רק בנסיבות אלו הוא חתם על כתב ההתחייבות ולאחר שהצהרותיה של הגב' רוזנק תאמו את המקובל במדינתו, צרפת, שרק המוכר משלם עמלת תיווך.