תא"מ 35289-03-15 מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' כהן ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 29.10.12 בבת ים. התובעות טוענות לנזקים בסך כולל של 31,195 ש"ח בגין עלות תיקונים, שכר שמאי והפרשי הצמדה וריבית.

בנוסף, מונחת בפני תביעה שכנגד, כאשר התובעת שכנגד טוענת לנזקים בסך כולל של 11,168 ₪, בגין עלות תיקונים. על פי התביעה שכנגד, קיבלה התובעת שכנגד הצעת מחיר על סך זה, אך בפועל ביצעה את התיקון במוסך אחר ושילמה תמורתו 9,000 ₪.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעות טוענות כי התאונה ארעה בשל יציאה לא זהירה של הנתבעת ממתחם תחנת דלק לרחוב בו נסעה נהגת התובעות. לטענת התובעות, יציאתה של הנתבעת ממתחם תחנת הדלק היה מבלי לציית לתמרור עצור המוצב במקום.

הנתבעת טוען כי התאונה ארעה בשל כך שנהגת התובעות נסעה בנתיב הנגדי וכי ממילא אין לתמרור העצור הממוקם ביציאה מן התחנה כל מעמד חוקי נוכח נסיבות הצבתו.

לבד מהצדדים, נשמעו עדותו של מר יוסף רחמים, חברה לעבודה של הנתבעת, אשר נקרא על ידה למקום התאונה והגיע למקום כעבור מספר דקות.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת התובעות, אותה מצאתי מהימנה יותר, בין היתר בשל הסתברות נסיבות קרות התאונה (והטענה כי נהגת הנתבעת יצאה מן התחנה בקשת רחבה, אל תוך נתיב נסיעת רכב התובעות), בשל העדרן של ראיות לנזקים ברכב הנתבעת, מיקום ואופי הנזקים. אף שלא מצאתי סיבה להטיל ספק במהימנותו של עד ההגנה, מר רחמים, הרי שמעדותו עולה שהגיע למקום זמן מה לאחר התאונה ודבריו בדבר נסיבות התרחשותה אינם אלא סברה ומסקנה.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעת ועליה לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 31,195 ש"ח ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 390 ₪, את שכר עדותה של התובעת 1 בסך 400 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,637 ₪.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה שכנגד.

ניתן היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, בהעדר הצדדים.