תא"מ 35244-03-14 אורגד ואח' נ' עידית

לאחר עיון בבקשה ובתגובה:

1. ביהמ"ש לא "התעלם" (לשון הפסקה השלישית לבקשה) מן הפקסים המתוקנים בהם הופיע הנתבע בכותרת כמי שאינו מיוצג. הנתבע טוען כי שלח פקסים אלה, אולם הבקשה שנסרקה ועמדה לעיונו של ביהמ"ש היתה זו בה הציג הנתבע מצג מוטעה , בכותרת הבקשה, לפיו הנו מיוצג.

2. לא נסתרה טענת הנתבע בבקשה ביחס למועד בו קיבל לידיו פסה"ד, ביחס למועד הגשת הבקשה. כלומר לצורך החלטה זו יש לקבל כי בקשה הביטול הוגשה במועד. לפיכך אין צורך להיזקק לבקשת ההארכה.

3. אתן לנתבע את יומו, בשים לב כי לא ניתן לקבוע שסיכויי ההגנה קלושים, אף לא מצויינים. אולם צודקת התובעת כי בכל מקרה היה על הנתבע לברר עובר לדיון מה ההחלטה בבקשת הדחיה שהגיש הוא עצמו. הוא לא מתיימר לטעון בבקשה כי עשה זאת. הרי לו עשה זאת, היה נהיר לו כי ביהמ"ש , שלא דחה הישיבה, יצא מהנחה כי הוא מיוצג, וכי בא כוחו הוא שיחקור עדי התובעת (שאחרת לא ברור מי היה אמור לחקור; הרי בהחלטה צוין שתקבע ישיבת המשך לשמיעת עדות הנתבע, כלומר ביהמ"ש הניח בהחלטה שהנתבע לא יכול להתייצב לישיבה). ואם כן בירר מה ההחלטה – היה עליו להתייחס אליה , להבהיר שאינו מיוצג, ולמנוע בזבוז זמן של התובעת ושל ביהמ"ש.

4. כתוצאה ממחדלו הכפול של הנתבע שגרם ליצירת תמונת דברים מטעה לפיה הוא מיוצג, ושלא בירר ההחלטה בבקשה שהוא עצמו הגיש, ירד לטמיון זמן שיפוטי ששוריין לשמיעת התיק וירד לטמיון אף זמנה של התובעת וב"כ התובעות שהתייצבו לחינם לישיבה . מקובלת עלי אפוא במלואה עמדת ב"כ התובעת כי יש לחייב הנתבע בהוצאות.

5. אני מחייב הנתבע בהוצאות התובעות בגין ישיבת הסרק אליה התייצבו לחינם בסך כולל של 1200 ₪ לטובת התובעת 2 (שנושאת בהוצאות הייצוג המאוחד), ו 400 ₪ לטובת התובעת 1, בלי תלות בתוצאות ההליך העיקרי. תשלום הוצאות אינו תנאי לביטול, ואם לא ישולמו הסכומים שנפסקו בתוך 30 יום – ניתן לפעול לגבייתם בהוצאה לפועל.

6. אני מבטל פסה"ד, וקובע ישיבת הוכחות ליום 19.10.15 שעה 9:30.

המזכירות תשלח לצדדים.