פורמן נ' אביטל ואח'

1.תביעה בעקבות אירוע תאונתי מיום 3.3.15, במסגרתה עותר התובע לתשלום הפרשי נזק שלא שולמו לו ע"י הנתבעת 2 כמבטחת צד ג', בטענה לקיומה של רשלנות תורמת מצדו בשיעור 15%, ובטענה כי יש לנכות בלאי בשיעור של 25% מעלות החלקים שהוחלפו ברכב, בשל העובדה כי הורכבו מהלך התיקון חלקים חדשים.

עוד חלוקים הצדדים בשאלת ימי העמידה ושווים, הנתבעים במסגרת כתב התביעה.

אין בין הצדדים מחלוקת בשאלת האחריות להתרחשות התאונה, המוטלת על הנתבע 1.

2.לאחר שמיעת עדות התובע הוסכם כי אין לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור כלשהו והמחלוקת נותרה בנושא ניכוי הבלאי הנטען וימי העמידה.

לעמדת התובע, חוות דעתו ועדותו של השמאי לא נסתרו, השמאי העיד כי בדק ולא אותרו חלקים משומשים ואף העיד כי ממילא לרוב עלותם של החלקים התחליפיים (לא מקורי אך חדש) נמוכה בשיעור ניכר מחלקים משומשים (מקורי אך משומש).

עוד טוען התובע כי אין המדובר בתביעה על פי פוליסה בינו לבין מבטחתו, כי אם בנזק שגרם לו צד ג', דהיינו בתביעה נזיקית, ולפיכך, לנוכח עדות השמאי לפיה על מנת להשמיש את המשאית לאחר הנזק שנגרם לא היתה כל אפשרות מלבד השימוש בחלקים התחליפיים, יש לקבל עמדה זו ולשפות את התובע על נזקיו המלאים.

לעמדת הנתבעים, על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלה על התובע חובת הקטנת הנזק ובכל מקרה על המזיק להשיב את המצב לקדמותו ולא להיטיב אותו.

במקרה הנדון הוחלפו חלקים חדשים למשאית בת 10 שנים שגמעה מעל ל- 800,000 ק"מ, כלי עבודה אשר ידוע כי לחלקיו בלאי מואץ ביותר. בחוות דעת השמאי לא ניתנה כל התייחסות לשאלה מדוע הורכבו חלקים חדשים ורק בחקירתו טען השמאי כי בדק בזמנים הרלבנטים אך לא היו בנמצא חלקים משומשים מתאימים. לא צורף תדפיס מהתוכנה שיתמוך בעדותו ואף תמוה כיצד זוכר השמאי כי בדק כאמור, לאחר שממועד עריכת חוות הדעת חלף זמן רב והוכנו על ידו חוות דעת רבות נוספות.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ולאחר ששמעתי עדותו של השמאי, מר שטיבי יעקב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב הבלאי שנוכה להתקבל.

יוזכר, כי בנוגע לתשלום סכום הניכוי בגין הרשלנות התורמת הושגה הסכמה כי רכיב זה ישולם, ובכל הנוגע לימי העמידה לא הובאו ראיות מספקות לתמיכה בסכום הנתבע, מעבר לאומדן ששולם טרם הגשת התביעה ע"י הנתבעת 2, בהעדר ראיה להכנסה נטו בפועל. לפיכך התביעה ברכיב ימי העמידה נדחית.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.