|
לפניי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש של רכב מספר רישוי 47-633-59 (להלן: "רכב התובעת") שעניינה תאונה מיום 29.2.2016 בה מעורבים כלי הרכב של הצדדים. מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים ארבעה כלי רכב. רכב התובעת הוא הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים.
בגין אותה תאונה תלויים ועומדים הליכים מקבילים במסגרת ת.א. 28823-09-16 בבית המשפט ברחובות (תביעה שעניינה נזקי הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב המעורבים בתאונה) ובמסגרת ת.א. 11202-09-16 בבית המשפט השלום בהרצליה (תביע שעניינה נזקי הרכב השלישי). הצדדים הסכימו כי הכרעה בשאלת האחריות בתיק זה, תחול גם בהליכים המקבילים.
כאמור, מדובר בתאונת שרשרת בכביש 4, בה מעורבים ארבעה כלי רכב. רכב התובעת הוא הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים. רכב מספר רישוי 62-536-53 בו נהגה הנתבע 1 ובוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב דומיקאר") הוא הרכב השלישי בשרשרת ורכב מספר רישוי 28-885-11 של הנתבעת 3 בו נהג צד ג' 1 (להלן: "רכב קשר רנט") הוא הרכב הרביעי בשרשרת. הנתבעות 1-2 שלחו הודעה לצד שלישי כנגד קשר רנט ונהג רכב קשר רנט.
אין מחלוקת כי רכב התובעת נפגע מאחור מרכב דומיקאר (הרכב השלישי בשרשרת כלי הרכב) וכי רכב התובעת פגע מאחור ברכב שלפניו, הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב. אין גם מחלוקת כי רכב קשר רנט (הרכב הרביעי) פגע מאחור ברכב דומיקאר שלפניו. גדר המחלוקת הוא בשאלה מי מכלי הרכב אחראי לתאונה ולנזקי רכב התובעת בתאונה בשני מוקדיו, לאור טענת הנתבעות 1-2 כי רכב דומיקאר נעצר מאחורי רכב התובעת מבלי שפגע בו, ופגע ברכב התובעת שלפניו לאחר שנהדף לעברו בעקבות פגיעת רכב קשר רנט בו מאחור וגרסת הנתבעת 3 וצדדי ג' מנגד, כי רכב קשר רנט הצטרף לתאונה קיימת בין כלי הרכב שלפניו.
הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
שמעתי את עדויות שלושה מבין ארבעת הנהגים המעורבים, לאחר שנהג רכב קשר רנט לא התייצב לדיון. בחנתי את הראיות שהוצגו ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסכומים ועל יסוד החומר שלפניי והתרשמותי הבלתי אמצעית מהעדויות, הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב קשר רנט. אבהיר בתמצית טעמיי;
נהג רכב התובעת, הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים, העיד שהבחין ברכב הראשון בולם, הספיק לבלום מאחוריו תוך הטיית רכב התובעת ימינה ולאחר שנעצר ללא שפגע ברכב הראשון, ראה במראה את רכב דומיקאר שמאחוריו נהדף לעברו והרגיש מכה שהדפה את רכב התובעת קדימה לעבר הרכב הראשון. לדברי נהג רכב התובעת הוא הרגיש שתי פגיעות בבת אחת, אחת מאחור והשנייה בחלקו הקדמי של רכב התובעת (עמ' 5 שו' 17-18). גרסתו של נהג רכב התובעת בעדותו הייתה סדורה ועקבית ואחידה לגרסה שמסר בטופס ההודעה (ת/2). התרשמתי מכנותה ובה נתתי אמון. מנח כלי שלושת כלי הרכב שתיאר בעדותו נתמך בתמונות כלי הרכב שנהג הרכב הראשון צילם בזירת התאונה.
חיזוק לכך שרכב התובעת פגע ברכב הראשון שלפניו בעקבות פגיעת רכב דומיקאר ברכב התובעת מאחור, יש בעדותו של נהג הרכב הראשון. לדברי נהג הרכב הראשון בעדותו, בעת שבלם בלימת חירום והטה את רכבו לשול בשל עצירת כלי רכב שלפניו, הוא הביט לאחור והבחין ברכב התובעת עוצר מאחוריו בהטיה ימינה מבלי לפגוע ברכבו, ותוך שניות שמע רעש חזק שלאחריו נהדף רכב התובעת לעבר רכבו ופגע בו מאחור. אותה גרסה מסר נהג הרכב הראשון בטופס ההודעה (ת/1). נהג הרכב הראשון הבהיר שהרגיש "פגיעה אחת" (עמ' 3 שו' 11) ושמע את רעש הפגיעה מאחוריו לאחר שנעצר והיה בעצירה מוחלטת מספר שניות (עצ' 3 שו' 29-32). לעדותו של הנהג הראשון שרכבו נפגע מאחור מרכב התובעת אני מייחסת משקל רב, כמי שנתפס ככלל כגורם נטול אינטרס ומגמתיות ביחס ליתר הצדדים, בינם לבינם.
אשר למחלוקת בין הנתבעים לבין הצדדים השלישיים, ראיתי להעדיף את גרסת נהג רכב התובעת לכך שרכב דומיקאר פגע מאחור ברכב התובעת בעקבות פגיעת רכב קשר רנט ברכב דומיקאר מאחור.