תא"מ 34963-07-13 ימין אהרון הסעות בע"מ ואח' נ' שטיין ואח'

מתוקף סמכותי לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד -1984, לאחר שהובאו בפניי העדויות והראיות, ובכלל זה עיינתי בכתבי הטענות, תמונות הנזק, חוות הדעת ושמעתי העדים מטעם הצדדים, אני מורה על קבלת התביעה העיקרית, תוך קביעת אשם תורם והפחתה משיעור הנזק ודחיית התביעה שכנגד.

אין חולק בין הצדדים כי שני כלי הרכב – האוטובוס והרכב הפרטי – נסעו בדרך של שני נתיבים שהצטמצמה לנתיב אחד, כשהצורך להשתלב לנתיב אחד הביא לקרות התאונה. מסקנתי היא שגירסת נהג האוטובוס להתרחשות התאונה סבירה יותר מאשר גירסת נהגת הרכב הפרטי.

בתביעה שכנגד, לרבות בעדות נהגת הרכב הפרטי נטען למעשה כי האוטובוס הגיח מאחור מכיוון שמאל, וכתוצאה מכך פגע בחלק הימני-קדמי של הרכב הפרטי וגרם לו נזק. טענה זו לא הוכחה במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי.

על-פי מוקד הפגיעה בשני כלי הרכב: שמאלי-אחורי של האוטובוס וימני-קדמי של הרכב הפרטי, סביר הוא שעם הצטמצמות הנתיב, נסע האוטובוס לפני הרכב הפרטי, שאם לא כן, היינו מצפים למוקדי פגיעה אחרים, כדוגמת: פגיעה בחלק האחורי-ימני של הרכב הפרטי או בדופן הימני של הרכב ולא כך היא. יתרה מזאת, כדי לבסס הטענה כי האוטובוס הגיח מאחור העידה נהגת הרכב הפרטי כי הרגישה פגיעה במראת צד ימין. ואולם, בדיקת מוקדי הנזק מעלה כי לא נגרם כלל נזק למראת הצד הימנית. זאת ועוד, מיקום הרכב הפרטי בנתיב על-פי עדותה של הנהגת, למעשה לא מותיר די מקום לאוטובוס להידחק בין הרכב הפרטי לבין קיר הבטון מימין, ככל שאכן ביקש האוטובוס להגיח מאחור, כך שגם המרחק שנותר בין הרכב הפרטי לקיר הבטון מימין מחזק המסקנה שהאוטובוס הוא שהשתלב קודם בנתיב שהצטמצם וזאת עוד לפני הרכב הפרטי ולא אחריו.

לאור כל האמור, המסקנה המסתברת היא שהרכב הפרטי הוא שפגע באוטובוס, לאחר שזה השתלב כמעט כולו בנתיב הנסיעה שהצטמצם ומכאן שלא הוכחה התביעה שכנגד.

לעניין התביעה העיקרית, הרי שעל-פי הנימוקים שפורטו זו מתקבלת. ואולם יש לדעתי מקום להפחית גובה הנזק הן משום שלא הוכחה מלוא התביעה, ובייחוד לגבי רכיבי הנזק הנוגעים לימי השבתה הרבים הנטענים והן לעניין הוצאות נטענות. עוד יש לדעתי להפחית הנזק בגין אשם תורם של נהג האוטובוס בשיעור של 20%, וזאת מאחר שעל-פי עדותו צפה שהתאונה עומדת לקרות ואף סימן על-פי עדותו לנהגת הרכב הפרטי לחכות ולאפשר לו לעבור. בנסיבות אלה, מששם לב כי נהגת הרכב הפרטי לא שעתה לאזהרתו, הרי שמצופה היה שיאט הנסיעה ואף יעצור הנסיעה כליל, כדי למנוע התאונה או לפחות להקטין הנזק.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים בתביעה העיקרית לשלם לתובעת ימין אהרון הסעות בע"מ סך של 8,000 ₪ בצירוף אגרת בית משפט בסך 372 ₪ ושכר העד בסך של 400 ₪. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן ישלמו הנתבעים שכ"ט עו"ד בסך של 1,416 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית, ללא צו להוצאות נוספות בגינה.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ד, 15 יולי 2014, בהעדר הצדדים.