הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת (להלן: "הפניקס") בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.12.10.

ביום 4.11.15 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה בגין התאונה דנן, במסגרת תא"מ 48336-06-14 (להלן: "ההליך הראשון"). פסק הדין ניתן על פי הסכמת הצדדים, לאחר שנשמעו עדויות הנהגים.

"הפניקס" שביטחה את הנתבעת בהליך הראשון, תובעת את "כלל" כמבטחתה של "מטרופולין, תחבורה ציבורית בע"מ, היא התובעת בהליך הראשון.

לטענת "הפניקס", על בסיס קביעותיו של בית המשפט בהליך הראשון, ולפיהן אחראית "מטרופולין" לתאונה בשיעור של 20%, קמה לה תביעה כנגד הנתבעת. "כלל" סבורה שזהו ניסיון בלתי אפשרי להקים תביעה על בסיס "אשם תורם".

בישיבת בית המשפט מיום 12.12.17 הסכימו ב"כ הצדדים כי הכרעתי תינתן על בסיס עדויות הנהגים בהליך הראשון והתשתית העובדתית שהוצבה שם.

דיון והכרעה

סעיף 64 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) מגדיר מהו "אשם" בנזיקין:

"אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק..."

קרי, מדובר ב"אשם" המופנה כלפי צד שכנגד.