תא"מ 34862-01-11 זהר מימון לרכב בע"מ נ' אלפמון

בפני תביעה כספית שעניינה תאונת חזית-אחור מיום 3.5.10 בין רכב התובעת שהיה נהוג ע"י מר אלי דדיה (להלן: הנהג) לבין רכב הנתבע.

אין מחלוקת על כך שרכב הנתבע נסע מאחורי רכב התובעת, וכי עקב האטה לפני רמזור בלם הנהג בחוזקה. הנתבע ניסה לבלום ואף סטה שמאלה ועלה ברכבו על אי תנועה אך לא הצליח למנוע את התאונה ופגע ברכב התובעת מאחור. לטענת הנתבע, הפגיעה היתה קלה בצד אחורי שמאלי של רכב התובעת, וברכבו רק נשבר פנס. לעומת זאת העיד הנהג על פגיעה חזקה שהדפה את רכבו קדימה לעבר הרכב שלפניו ואשר גרמה לכך שהנהג עצמו נפגע והובל באמבולנס לבית חולים.

הוצג פתק שאינו שנוי במחלוקת בו הודה הנתבע בכתב ידו באחריותו לפגיעה ברכב התובעת ואף ציין כי הדבר ארע עקב כך שלחץ בטעות על דוושת הגז יחד עם דוושת הבלמים.

המחלוקת היחידה היא לגבי עוצמת התאונה והאם כל הנזק המתואר בחוות דעת השמאי מטעם התובעת מיום 31.5.10 נגרם בתאונה זו או שמדובר בנזק קודם.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, גרסת הנהג מהימנה עלי יותר מגרסת הנתבע ביחס לעוצמת התאונה. רכב התובעת נבדק ממש למחרת האירוע – ביום 4.5.10 היינו כל הנזק שמתואר בחוות הדעת היה קיים למחרת התאונה.

לא מצאתי סבירות לטענה הספקולטיבית כי מדובר בנזק מתאונה קודמת.

הוצגה חוות דעת השמאי מיום 31.5.10 לפיה הוערך הנזק בסך של 6,895 ₪ (ללא מע"מ), וכן ירידת ערך בסך 931 ₪. כן הוצגה חשבונית עבור שכ"ט שמאי בסך 450 ₪ (לא כולל מע"מ). עם זאת, למרות שהרכב תוקן, להצהרת התובעת, לא הוצגה חשבונית לגבי עלות התיקון בפועל וזאת מבלי שניתנה לכך סיבה ראויה. לטענת התובעת, כיום היא בהליך פירוק והמסמכים נמצאים אצל המנהל המיוחד, אך לא הובהר מדוע לא הוצגה החשבונית בין מסמכי התביעה בעת הגשת כתב התביעה לפני שלוש שנים, ולחילופין, מדוע לא ניתן היה לאתרו אצל המנהל המיוחד. בנוסף, חוות דעת השמאי מבוססת על חלפים מקוריים ברובם, ולא הוכח כי נעשה בפועל שימוש בחלפים מקוריים לתיקון הרכב.

לפיכך אפסוק את הנזק לפי אומדנה.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 6,000 ₪ וכן את אגרת המשפט, שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.