סלקום ישראל בע"מ נ' הזאר

1.ביום 15/11/16 הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבעת על סכום קצוב שהועמדה על סך של 597 ₪.

בבסיס התביעה חיובים נטענים בגין שירותים ומכשירי תקשורת שסיפקה ומכרה התובעת לנתבע.

2.בהתנגדות שהגישה הנתבעת, אשר הועברה לבית משפט זה, טענה הנתבעת כי מעולם לא הייתה התקשרות בינה לבין התובעת וכי מעיון במסמכי ההתקשרות עולה כי החתימה שעל גביהם אינה חתימתה.

לגרסת הנתבעת, ידעה היא לראשונה על קיומו של החוב נשוא הליך זה, באקראי. הנתבעת אף הכחישה מסירת האזהרה לידי אמה.

3.בתגובתה להתנגדות טענה התובעת, כי הנתבעת התקשרה עמה בהסכמים בנוגע לשני קווי טלפון וכל טענותיה הן על מנת לחמוק מתשלום החוב.

נטען, כי נעשו ניסיונות רבים מטעם התובעת לשם גביית החוב וכי אף נשלחו אל הנתבעת שני מכתבי התראה (שעותקים מהם צורפו לתגובה). התובעת מכחישה את הטענות שהעלתה הנתבעת בעניין זיוף חתימות, וטענה כי גרסה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהנתבעת שילמה מדי חודש את חיוביה החודשיים, באמצעות הוראת קבע, עד שביום 23/02/16 חזר תשלום מהסיבה של: "התקבלה הוראת ביטול להרשאה".

דיון והכרעה

5.לא מצאתי ממש בטענות הנתבעת הנוגעות למועד בו הוגשה ההתנגדות, ועל פניו מאישורי המסירה אליהם הפנתה התובעת, ואשר הוגשו לתיק, עולה כי בוצעו מסירות כדין. הנתבעת לא הראתה כי מתקיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.

גם טענות ההגנה שבפי הנתבעת מעלות קושי וספק, בהעדר אסמכתאות.