תא"מ 34796-02-15 ביאדסה נ' מג'אדלה ואח'

1.התובע מתגורר בבאקה אל ג'רביה. ביום 21/9/14 בשעות הערב חלפה משאיתו של הנתבע 1 בכביש שליד ביתו של התובע, המשאית פגעה בכבל בזק שהיה מעל הכביש. כתוצאה מכך נגרר העמוד שאליו חובר הכבל, וכן עמודים נוספים שנמצאים לאורך הכביש ואשר היו מחוברים אליו. אחד העמודים נפל, ופגע במבנה שצמוד לביתו של התובע וכתוצאה מכך קרס חלק מהגג, וניזוקו גדר הבית וחלקים נוספים במבנה.

התובע טוען כי על הנתבעים לשאת בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. הנתבעת 2 ביטחה את המשאית שבה נהג הנתבע 1 ואילו הנתבעת 3 אחראית לכבל ולעמודים.

2.התובע צירף לכתב התביעה שהגיש חוות דעת של שמאי מטעמו, שהעריך את עלות תיקון הנזק בסכום כולל של 17,346 ₪ כולל מע"מ. התובע טוען כי נשא בעלות שכ"ט השמאי והוא מבקש גם פיצוי בסכום של 3,500 ₪, בגין "טרטור ועגמת נפש". לטענתו, הנזק לא תוקן עד היום.

אין למעשה מחלוקת על הנזק שפורט בחוות דעת השמאי, שכן הנתבעים ויתרו על חקירת שמאי התובע וגם לא הביאו חוות דעת מטעמם. הנתבעים מיקדו את טענותיהם בניסיון להטיל את האחריות לנזקי התובע זה על זה.

3.נסיבות המקרה שבפני מתאימות להוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובעת:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס של הנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".  

4.בנסיבות, לתובע אין ידיעה וגם אין לו יכולת לדעת מה בדיוק היו הגורמים והנסיבות שהביאו לכך שעמוד נפל על המבנה שבבעלותו וגרם לו נזק.

העמוד והמשאית, שניהם נכסים שלנתבעים שליטה מלאה עליהם.

ארוע הנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעים או מי מהם לא נקטו בזהירות סבירה ולפיכך על הנתבעים הראיה שלא היתה לגבי המקרה התרשלות שיחובו עליה.