תא"מ 34670-09-13 גסר נ' אביגדור ואח'

בפני בקשת התובע להתיר לו הבאת ראיות נוספות, שהן תדפיס ממכשיר הפקס של התובע בצירוף תדפיס שיחות טלפון של התובע אשר יש בהם להוכיח, כך לטענתו, את שעת משלוח מכתב הנתבעת 2 מיום 27.3.13, מכתב העומד במרכז תביעה זו שהינה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע כנגד התובע.

1. הבקשה הועלתה בתום ישיבת הוכחות שהתקיימה לבירור תביעתו לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, וזאת במכתב ששלחה הנתבעת 2 ביום 27.3.13 לתובע עם העתק לנציגות הבית המשותף, ואשר בו צויין כי התובע, יחד עם אדם נוסף ניסה לנטרל באותו היום את מערכת כיבוי האש של הבנין המשותף שברחוב המגינים 53, חיפה. במכתב צויין כי עובד הנתבעת 2, שהינה חברה המנהלת את אחזקת הבית המשותף (והחליפה בתפקיד זה חברה ששיכת לתובע אשר ניהלה את הבנין במשך שנים קודם לכן), ראובן, ירד לחדר המשאבות לאחר שהתקבלה התרעה במערכת, וראה את התובע עם אותו אדם אחר "מטפלים במשאבה" (להלן: "המכתב").

התובע טוען כי יש במכתב לפגוע בשמו הטוב שכן יש בו כדי לייחס לו כוונה זדונית של נטרול מערכת כיבוי האש במטרה לנתק את המערכת מחלק מהבנין, דבר שאינו אמת ונכתב ללא כל בסיס מתוך כוונה "להשחיר" את פני התובע בפני נציגות הבית המשותף.

2. הנתבעת מצידה טוענת (מעבר לטענות נוספות לרבות בדבר העדר "שם טוב" לתובע אצל נציגות הבית המשותף) כי המכתב היה בבחינת דיווח על ארוע שנצפה על ידי עובד שלה ואשר מסר לה את אשר ראה, והיא עשתה זאת מתוך חובתה כלפי נציגות הבית המשותף.

יצויין כי בעוד שבמכתב צויין כי ראובן, העובד שלה, הוא שראה את התובע במקום, הרי שבתצהירי עדות ראשית של הנתבעת נטען כי מי שראה בפועל את התובע ואותו אדם נוסף בחדר המשאבות היה משה רוסו, אשר דיווח לראובן על האירוע, והלה מסר את הדברים הלאה, לנתבע 1.

3. הבקשה, אשר הועלתה בסיום שמיעת הוכחות הצדדים ביום 3.11.15, הועלתה, כך לטענת התובע, לאחר שהתברר לו כי עדי הנתבעים עומדים על טענתם, השקרית לטענתו, כי המכתב נשלח בשעות אחר הצהריים של אותו היום וזאת במטרה לבסס את טענתם השקרית הנוספת לפיה מי שראה את התובע בחדר המשאבות של הבנין היה משה ולא ראובן (בניגוד למצויין במכתב).

לטענת התובע הכיתוב המופיע בראש המכתב (נספח 8 לתצהירו ת/1) המעיד לכאורה על משלוח המכתב בשעה 16:31 (כיתוב המודפס על ידי מכשיר הפקס השולח) הינו שגוי, שכן מכתב התשובה של התובע (נספח 9 לת/1) נשלח ממכשיר הפקס של התובע בשעה 12:39 או מעט לאחר מכן, כך שלא יתכן שהמכתב נשלח ע"י הנתבעת רק בשעות אחה"צ.

לטענת התובע, תדפיס מכשיר הפקס שלו, בצירוף לתדפיס השיחות מספק הקו אשר מבוקש להוסיפם כראיות נוספות, תומכות בטענתו כי את מכתב התשובה שלח לכל הגורמים המכותבים מעט לפני השעה 13:00, דבר הסותר את טענת עדי הנתבעת כי המכתב נשלח בשעות אחה"צ, וסותר את האפשרות שמשה הוא שראה את התובע בחדר המשאבות כנטען, זאת נוכח העובדה כי מהעדויות עלה בבירור שעדי הנתבעת טוענים כי האירוע אירע לאחר השעה 14:00.

טענה זו מבוססת על צירוף העובדות כי משה אישר שהוא עובד בכל יום בין השעות 13:00 ועד השעה 21:00 וכי הארוע ארע לפני הערב, דהיינו משעות הצהריים ואילך (עמ' 15 שורות 2-10).

ואילו העד ראובן שפיגלר שהעיד כי קיבל הודעה ממשה על האירוע, ציין כי האירוע היה בשעות אחה"צ 15:00-16:00 (עמ' 19 שורה 20), ולאחר מכן טען שלא יתכן שהמכתב נשלח לתובע בשעה 10:23 בבוקרו של אותו היום (כפי שטען ב"כ התובע בחקירתו) מאחר והאירוע היה אחרי השעה 14:00 (עמ' 20 שורות 14-16).