תא"מ 34638-12-13 מויאל נ' דוויאת ואח'

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב המבקשים.

2. ביום 21.10.14 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה, וזאת לאחר שהמבקשים לא הגישו כתב הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה, על-פיו הודבק כתב התביעה על דלת ביתם של המבקשים בשכונת צור באהר ביום 13.6.14, לאחר שלושה ביקורים במקום.

3. המבקשים עותרים לביטולו של פסק הדין. המבקשים טוענחים כי לא קיבלו את כתב התביעה וכי לא מצאו כתב תביעה שהודבק על דלת ביתם. המבקשים מציינים, כי לאישור המסירה לא צורף תצהירו של המוסר.

4. המבקשים טוענים כי קיבלו את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל חודש ימים לפני הגשת הבקשה, ואז פנה בא כוחם לב"כ המשיב וביקש תמונות של התאונה. ב"כ המשיב הפנה את ב"כ המבקשים למשיב עצמו, וזה הבטיח לשלוח תמונות והסבר על התאונה, אך לא עשה כן.

5. המבקשת 1 טוענת כי אין לה ידיעה על התאונה, שכן לא היתה מעורבת בה ומי שנהג ברכב הוא המבקש 2. המבקש 2 טוען כי אינו אשם בתאונה, שכן רכב המבקש סטה לנתיבו ופגע ברכבו.

6. המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב, כי הבקשה הוגשה באיחור, שכן פסק הדין ניתן ביום 21.10.14 והומצא לידי המבקשים ביום 3.11.14. בחלוף עשרה חודשים פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל וביום 22.8.15 הומצאה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לידי המבקשים. מיד לאחר מסירת האזהרה, פנה ב"כ המבקשים לב"כ משיב וקיבל לידיו העתק של תיק ההוצאה לפועל. מכאן שפסק הדין היה בידי הנתבעים סמוך ליום 23.8.15, ועל המבקשים היה להגיש את הבקשה לא יאוחר מיום 4.10.15. המבקשים לא הציגו טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה.

7. כן טוען המשיב, כי כתב התביעה הומצא למבקשים בכתובתם הרשומה במשרד האוכלוסין באמצעות הדבקת כתב התביעה על דלת ביתם, לאחר שלושה ביקורים במקום.