תא"מ 34588-12-14 הדר נ' פרי, תא"מ 41725-12-14 הדר נ' ולדמן

1.לפני תביעה שטרית, על סך של 15,000 ₪, שהחלה דרכה בהגשת שטר חוב לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל (להלן "שטר החוב").

2.אין חולק כי הנתבעים 1-2 שכרו מהתובעת את הבית ברחוב אבושדיד 10/1 בנתניה (להלן: "המושכר"). שטר החוב מיום 10.9.2012 נמסר לתובעת במסגרת הסכם השכירות להבטחת התחייבויות השוכרים כלפי המשכירה בהתאם להסכם. הנתבעים 1-2 חתומים כעושי השטר ואילו הנתבעת 3, אחותו של הנתבע 2, חתומה כערבה. הסכום הנקוב בשטר החוב הינו 40,000 ₪, ואולם, התובעת הגישה את שטר החוב לביצוע בגין נזקים שהותירו, לטענתה, הנתבעים 1-2 למושכר. התובעת העמידה את נזקיה על סך של 15,000 ₪.

3.הסכם השכירות הראשון נחתם ביום 5.9.11 לתקופה של שנה עד ליום 4.9.12. בתום התקופה חתמו התובעת והנתבעים 1-2 על הסכם שכירות שני לתקופה נוספת בת 12 חודשים, עד ליום 4.9.13. הצדדים האריכו את תקופת השכירות לשנה נוספת, שלישית במספר, ואולם לא נחתם הסכם לשנה השלישית. הנתבעים 1-2 עזבו את המושכר בסיום תקופת השכירות המוארכת, במהלך חודש אוגוסט 2014.

אין חולק כי עם החתימה על הסכם השכירות הראשון והשני חתמו הנתבעים 1-2 והנתבעת 3 על שטרי חוב בהתאמה. אין חולק כי לא נחתם שטר חוב לתקופת השכירות השלישית והאחרונה. כאמור, שטר החוב שהוגש לביצוע נחתם בשנת 2012 עם החתימה על הסכם השכירות השני.

4.לטענת התובעת, מסרה את החזקה במושכר לנתבעים 1-2 כשהוא במצב טוב ותקין וכשקירותיו צבועים. השוכרים שכרו את הנכס לאחר שבדקו אותו ומצאו אותו מתאים לצרכיהם.

לטענת התובעת, השוכרים גרמו למושכר נזקים רבים והשיבו את החזקה בו בתום תקופת השכירות במצב גרוע, ובכלל זה חורים רבים בקירות, שברים של טיח, סדקים, קירות מלוכלכים, חורים בשתי מרצפות, תריסים שבורים, דלת שבורה בחדר השינה, מראה שבורה, וברז כיור אמבטיה בלתי תקין. עוד היא טוענת כי דלת ההזזה בדירה נעלמה וכך גם הגדר שהיתה בחצר הבית ושער הכניסה מברזל. עוד היא טוענת כי הנתבעים התקינו במושכר שני מזגנים, סוכך ויוטה וכי כנגד התחייבות הנתבעים להותירם במושכר כשהם שלמים ותקינים, שילמה בעבורם סך של 1,700 ₪, בדרך של קיזוז מדמי השכירות. על אף זאת, בתום תקופת השכירות לא הותירו הנתבעים את היוטה והסכך במושכר ואילו שני המזגנים שהותירו לא היו תקינים.

התובעת צירפה לתצהירה תמונות של המושכר המעידות, לטענתה, על הנזקים שנגרמו למושכר. טוענת התובעת כי לאור מצבו הגרוע של המושכר לאחר עזיבתם הנתבעים 1-2 ומאחר ולא ניתן היה לעשות בו שימוש במצבו, החליטה לבצע שיפוץ במושכר במסגרתו אף תוקנו הנזקים שהותירו הנתבעים 1-2. לטענתה, עלותו הכוללת של השיפוץ עמדה על סך של 50,000 ₪, ואולם, היא עותרת לחייב הנתבעים 1-2 רק בגין תיקון הנזקים שנגרמו על ידם למושכר.

התובעת צירפה לתצהירה מסמך, אשר כותרתו "חוות דעת", מאת הקבלן שביצע השיפוץ במושכר. לא צורפו קבלות או ראיות אחרות ביחס לביצוע התשלום בגין תיקון הנזקים.

5.הנתבעים 1-2 טענו כי התגוררו במושכר עם שבעת ילדיהם. לטענתם, כאשר שכרו את המושכר הוא היה במצב סביר אולם, לאחר כניסתם למושכר התגלו להם ליקויים במושכר. נטען כי הביוב היה נסתם באופן קבוע, התקרה של הדירה היתה פגומה והיו נזילות באחד החדרים. הנתבעים פנו לתובעת על מנת שזו תתקן הנזקים ואולם, ללא הועיל. כך, במשך שלוש שנים בהן התגוררו במושכר התדרדר מצבו של המושכר. לטענתם, מאחר ומדובר במשפחה מרובת ילדים ובשל ההוצאה הכרוכה במעבר דירה, לא יכלו לעזוב את המושכר ולעבור לדירה אחרת.

לעניין הנזקים במושכר הנטענים על ידי התובעת, טוענים הנתבעים 1-2 כי חלק מהנזקים היו במושכר במועד בו נכנסו אליו וחלקם נגרמו בשל היות המושכר ישן ולקוי. לעניין המזגנים נטען כי היו תקינים בעת שעזבו את המושכר וכך גם הברזים, שער הכניסה מעולם לא היה מחובר אלא זרוק בחצר המושכר והנתבעים התקינו שער אחר אותו לקחו עמם בסיום השכירות, היוטה והסוכך בחצר הותקנו על ידי הנתבעים כאשר התובעת לא שילמה על הסוכך, וכי גדר הרשת בחצר הבית קיימת במקום.

טוענים הנתבעים 1-2 כי רצו לצבוע את המושכר בעת עזיבתם ואולם, לאחר שהתובעת קיבלה את מפתחות המושכר סירבה ליתן להם להיכנס למושכר או לתקשר עמם ובכך מנעה מהם לפעול לתיקון המצב.