תא"מ 34566-05-14 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 49,719 ₪ ותביעה שכנגד כספית ע"ס 56,677 ₪, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.03.2010, בין כלי רכב מ"ר 65-669-59 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 69-936-59 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לערוך חלוקת אחריות לקרות התאונה בין הנהגים המעורבים בה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.אני מוצא את גרסתו של נהג רכב התובעת כבלתי מהימנה.

עדותו של נהג רכב התובעת הנה עדות חסרה מהוססת ובלתי קוהרנטית.

זאת ועוד, גרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה הוא נכנס לצומת בחסות או ירוק נשללת הן על יסוד הראיות שצורפו לתיק, ובכלל זה סימני הבלימה המעידים על בלימת חירום שביצע נהג רכב התובעת וחוות דעתו של בוחן התנועה מטעם הנתבעת ומעדותו בבית המשפט, הברורות והנהירות, לפיהן סביר יותר שרכב התובעת נכנס באור אדום לצומת.