תא"מ 34354-12-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מוסדות "צדקה וחסד"

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה ביום 12.4.16.

עסקינן בתביעה כספית, חוזית ע"ס של 6,635 ₪.

לאחר עיון בטענות הצדדים הנני מורה כדלקמן:

מבלי לקבוע מסמרות בעניין סמכותו של בהמ"ש לדון בתיק, בהמ"ש אשר נתן את פס"ד מוסמך לבטלו, ועל כן מסורה לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בבקשה לביטול פס"ד.

ביטול "מחובת הצדק":

פס"ד ניתן כאמור כנגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 12.4.16 על בסיס אישור המסירה מיום 8.2.16 של כתב התביעה לידי פקידה בשם הדס, אשר סירבה לחתום על גבי אישור המסירה. מצורף לכתב התביעה תדפיס מרשם התאגידים המעיד על כתובתה הרשומה של המבקשת.

טענת המבקשת כי לא צורף תצהיר המשיבה לקבלת פס"ד אלא צורף אישור חברת מסירות לגבי מסירת כתב התביעה, דבר המוכחש ע"י המבקשת, כיון שכל בקשה חייבת להיתמך בתצהיר. טענת המבקשת כי כתב התביעה הושאר בחדר המורים ולא הגיע כלל אל מזכירות המבקשת, לאחר קבלת פס"ד בתחילת חודש 5.16 נעשה בירור אל מול הפקידה הדס, אשר היא מורה אצל המבקשת, וכתב התביעה נמצא בחדר המורים, כתב התביעה ככל הנראה הושאר בחדר המורים ולא הועבר לידי המזכירות ועל כן לא הוגש כתב הגנה במועד.

מנגד, טענת המשיבה כי כתב התביעה הומצא ביום 8.2.16 לידי מזכירת המבקשת, הגב' הדס, המורשת של המבקשת לקבלת כתבי בי דין. טענת המשיבה כי אין זו אשמתה כי הפקידה הדס לא העבירה את כתב התביעה למזכירות.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי פס"ד אינו פגום ואין לבטלו מחובת הצדק וזאת לאור העובדה כי כתב התביעה נמסר בכתובתה הרשומה של המבקשת,וכי אי העברת כתב בי דין מחדר מורים למזכירות המבקשת אינה מעניינה ובאחריותה של המשיבה, שכאמור ביצעה המסירה כדין.

ביטול משיקול דעת בית משפט:

"סיבת המחדל" – אני סבור כי אין מדובר בזלזול הליכי בית המשפט כי אם ברשלנות או מחדל הניתנים לריפוי באמצעות תשלום הוצאות.

"סיכויי הצלחה" - טענת המבקשת כי קיבלה מכתב מהמשיבה רק בשנת 2014 ובוא נאמר כי התובענה סולקה ויש לשלם סך של 6,500 ₪ בגין ההשתתפות העצמית, ומעבר למסמך זה לא נתקבל כל מסמך או פניה מהמבקשת בקשר לפוליסה. המבקשת הייתה מבוטחת אצל המשיבה בשתי פוליסות ביטוח אחת תאונות אישיות לתלמידים והשנייה פוליסת חבויות כלפי צדדי ג', בשנת 2011 הייתה פניה למבקשת בקשר לתאונה שאירעה לתלמידה והיא התבקשה להמציא מסמכים בקשר לתביעה לתאונות אישיות ומאז לא ידעו המבקשת באם התובענה עוד קיימת. המבקשת לא הייתה עם המשיבה בקשר טלפוני כלל, לא באמצעות המשיבה ולא באמצעות סוכן המשיבה , המבקשת לא קיבלה כל מכתב רשום מהמשיבה. המבקשת לא הפעילה את פוליסת הביטוח אלא קיבלה מכתב אחד בלבד בשנת 2014 המודיע לה כי התביעה סולקה ויש לשלם את השתתפות העצמית.

מנגד טענת המשיבה כי החוב נשוא התביעה מתייחס לדמי השתתפות עצמית עבור מקרה ביטוחי שאירע ביום 17.1.10 בו נפגע צד ג' בשם גולדשטיין רבקה. לטענת המבקשת המשיבה לא הודיעה לה לעניין הפשרה שהגיעה עם צד ג' לעניין זה טוענת המשיבה כי ביום 1.12.13 הודיעה המשיבה למבקשת כי מסתמנת אפשרות לסיום התביעה בפשרה וכי במידה ולא תקבל את הסתייגות המבקשת בתוך 30 יום יראו זאת כהסכמה מצדם לסיום התביעה בדרך של פשרה. עד היום טרם שילמה המבקשת למשיבה את דמי השתתפות העצמית.

טענות אלו כשלעצמן והמחלוקות בין הצדדים ראויות לבירור עובדתי וראייתי המצדיקות לכאורה מתן משקל לזכות גישה לערכאות.