תא"מ 34228-10-13 אלימלך נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה זו הינה בבקשת התובעת להתיר לה לתן את כתה התביעה על דרך צירופו של נתבע נוסף, סוכן הביטוח וכן, להתיר הוספת עילות תביעה נזקיות נגד הסוכן, בגין הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ב"כ הצדדים באתי למסקנה כי בנסיבות המקרה אין מקום להיעתר לבקשה וזאת מהנימוקים שלהלן.

ע"פ תקנה 24 לתקסד"א, נתונה לבית המשפט בכל עת הסמכות להורות על תיקון כתבי הטענות, והגישה ע"פ ההלכה הפסוקה הינה גישה ליבראלית בנושא תיקון כתבי הטענות, ואולם לגישה זו נקבעו בפסיקה סייגים ברורים.

ישיבת ההוכחות נקבעה במעמד הצדדים בדיון שהתקיים ביום 16.3.14.

הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ביום 7.9.14, בסמוך למועד ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 30.10.14, אשר בהכרח יביא לדחייתו של הדיון .

ע"פ תקנה 149 (ב) לתקסד"א, "לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכדי שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

ב"כ התובעת טוען בסעיף 5 לבקשה כי הבקשה לתיקון התביעה מוגשת רק כעת, מאחר והתובעת למדה לראשונה מתצהיר עדות הראשית שהגיש הסוכן וממכתב התובעת שצורף לו על כי הסוכן התרשל וחרג מסמכותו ע"פ חוק הביטוח.

הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה מציינת כל עובדה חדשה שלא היתה מצויה בידיעת התובעת. אין בתצהיר הסוכן ובמכתב התובעת שצורף לו, העלאת טענות חדשות שלא נטענו בבקשת הרשות להתגונן אשר הגישה הנתבעת (ראה סעיפים 11-13 לתצהירו של מר זיו קידרי בתמיכה לבר"ל).

כל הטענות נטענו במסגרת בקשת הרשות להתגונן, והן היו אמורות להימצא בידיעת התובעת, אשר מודה כי חתמה על המכתב שצורף לתצהיר הסוכן, כמו גם, לנסיבות החתימה על כתב הויתור והסילוק, נסיבות בהן היתה התובעת מעורבת, אשר מטבע הדברים לא "נודעו" רק עם הגשת תצהיר הסוכן. לפיכך, השיקול המרכזי בבסיס שיקול הדעת אם להתיר תיקון כתב התביעה, אינו מתקיים.

בקשת התובעת אינה מגלה כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא תבעה את סוכן הביטוח מלכתחילה, אילו סבורה היתה כי עומדת לה עילת תביעה אישית כנגדו.

המבחן לצירוף בעל דין הינה השאלה האם צירופו דרוש בכדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות העומדות לבירור במסגרת התביעה כפי שהוגשה ולא בשאלות אחרות. (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית (2009)עמ' 96).

קנה המידה הינו, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין.

במקרה זה, מבוקש לצרף בעל דין זר להליך בעילות תביעה חדשות, מתחום הנזיקין, עוולת הפרה חקוקה ורשלנות, אשר כלל הנתבעת ע"פ כתב התביעה המקורי אינה נתבעת בעילות אלה.

אני סבור כי בימ"ש יכול להכריע בשלמות וביעילות במחלוקת ובפלוגתאות שבין התובעת לנתבעת מבלי להיזקק לעילות התביעה השונות כנגד בעל הדין שצירופו מבוקש.

עילות התביעה הנטענות כנגד סוכן הביטוח אינן כרוכות ונעדרות זיקה קרובה לעילות הנטענות כנגד הנתבעת.

מהפסיקה עולה כי כאשר מדובר בנימוק שאינו נוסף לטענות שנטענו, אלא בעילה חדשה שהראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת הטענות שנטענו, לא יתיר בימ"ש תיקון, אלא אם הוא חיוני להכרעה בשאלה שבמחלוקת.

בענייננו, המחלוקת בין התובעת לנתבעת מצומצמת לגזרה צרה , האם חתימת התובעת על כתב הויתור מהווה סילוק סופי של תביעותיה כנגד הנתבעת בעוד שבמסגרת התיקון מבוקש להוסיף עילות תביעה חדשות – נזקיות, שהראיות להוכחתה שונות מאלה הנוגעות להוכחת טענות בעניין הנתבעת, כאשר התיקון אינו חיוני להכרעה בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעת. (ראה: ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל (פורסם נבו).