תא"מ 34171-05-13 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' אבו גוש ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת ללא מתן נימוקים, ולאחר שתוכנו של סעיף זה ומשמעותו הוסברו לצדדים על ידי בית המשפט.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, שמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שהוצגו לפני, הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1.

עדותו של הנתבע 2, נהג רכב התובעת, היתה רצופה סתירות ובלתי מהימנה בעליל. לא היה בפי הנתבע 2 הסבר מדוע שינה גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה. כך, לאחר התאונה מסר הנתבע 2 לתובעת הודעה כי היה בנסיעה וכי רכב הנתבע 1 פגע בו מאחור. גם בהודעתו במשטרה שנמסרה בסמוך לתאונה חזר על גרסה זו. רק בחלוף כשבועיים שינה את גרסתו וטען כי נסע לאחור ופגע ברכב הנתבע 1. טענת הנתבע 2, כי לאחר התאונה לא זכר כי נסע לאחור אינה סבירה בעליל, בפרט כאשר הנתבע 2 טען כי נסע כ-5 מטרים לאחור במהירות גבוהה. נראה כי שינוי הגרסה נועד להגן על הנתבע 1 מפני תביעת התובעת. יצוין כי הנתבע 1 והנתבע 2 מתגוררים באותו הכפר והם אף קרובי משפחה.

אשר לעדותו של הנתבע 1, הריע שגם זו היה בלתי מהימנה. הנתבע 1 לא זכר פרטים מהותיים באשר לאופן התרחשות התאונה, כך, למשל, הנתבע 1 לא זכר מאיזה מרחק ראה את רכב הנתבע 2. כך הכחיש הנתבע 1 כי חוקר התובעת פנה אליו, דבר עומד בסתירה לדו"ח החוקר שהגישה התובעת.

אף בין עדויותיהם של הנתבע 1 ו-2 קיימות סתירות. כך, הנתבע 2 טען כי עצר את רכבו משום שרכב ממולו ביצע פניית פרסה, בעוד שהנתבע 1 טען בעדותו כי בנתיב הנגדי נסעו כלי רכב ולא ציין כי היה רכב אשר ביצע פניית פרסה.

לאור האמור, אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1, אשר פגע ברכב התובעת מאחור.

סך נזקי התובעת בגין התאונה עומדים על סך של 12,375 ₪. מסכום זה יש להפחית את סכום ההשתתפות העצמית ששילם הנתבע 2 לתובעת בסך של 2,007 ₪.

בהתאם לכך אני קובעת, כי הנתבע 1 ישלם לתובעת סך של 10,368 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 7.2.12 ועד התשלום בפועל. כן יישא הנתבע 1 בהוצאות התובעת בסכום של 1,122 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪.