תא"מ 34146-06-12 גולן נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

1.הונחה בפניי תובענה כספית. עובר ליום 30/12/11, כך נטען בכתב התביעה, היה התובע הבעלים ו/או המחזיק של מכונית כלשהי. נטען כי באותו יום הייתה נהוגה המכונית על ידי רעייתו של התובע והיא הייתה מעורבת בתאונה בה הרכב התנגש במעקה בטיחות. מכוח ביטוח מקיף דרש התובע מן הנתבעת תגמולי ביטוח. תביעתו נדחתה. נטען על ידי הנתבעת כי היא חושדת שבעת האירוע נהג ברכב מי שאינו מורשה לנהוג על פי תנאי הפוליסה.

2.ואכן, בכתב הגנתה אישרה הנתבעת את טעמי דחיית התביעה. נטען כי בהתאם למידע שבפניה הרכב היה נהוג על ידי בנו של התובע, ומכיוון שלנהיגתו אין כיסוי ביטוחי, הוצהר כי אשתו של התובע היא זו שנהגה ברכב.

3.ב"כ הצדדים הסכימו לנתב התיק להליך של גישור בפני המגשר, עו"ד גיא פייביש. ואכן הונח בפניי הסכם גישור אשר ניתן לו על ידי תוקף של פסק דין ביום 06/08/13. דומה שבכך לא הסתיימה מסכת הסכסוכים בין בעלי הדין.

4.אין עוררין כי מכוחו של הסכם הגישור סוכם כי רעייתו של התובע, גב' רונית גולן, ובנו של התובע, מר חן גולן, יעברו בדיקת פוליגרף. כתוצאה מממצאיה הסכימו בעלי הדין באשר להשלכות שתתחייבנה כתוצאה מכך. אף אין עוררין שחרף האמור בהסכם זה, לא בוצעה בדיקת הפוליגרף. כתוצאה מכך מוסכם על ב"כ הצדדים כי דין התביעה להידחות. ב"כ הצדדים חלוקים בשאלה האם לנוכח פרשנותו של הסכם הגישור על התובע לשאת בהוצאותיה של הנתבעת, כשיטת הנתבעת, אם לאו, כשיטת התובע.

5.אקדים ואציין כי טענת התובע על פיה בדיקת הפוליגרף לא בוצעה עקב בעיות רפואיות של גב' גולן, אינה זוכה לאמוני ואף אינה מתיישבת עם מכתבו של מר מרדכי גזית, בודק הפוליגרף, שרשם שהתובע הודיעו "כי הוא אינו מסכים שמי מבני משפחתו יעבור בדיקת פוליגרף" (סעיף 2 למכתב מ-19/12/13). היתרתי לב"כ הצדדים בהחלטתי מיום 30/07/14 להשלים טיעוניהם לאורו של מסמך זה, והם לא עשו כן. הדבר התבקש בעיקר לעניין התובע. אין לי, איפוא, אלא להסיק שהסירוב לבצע בדיקת פוליגרף נעשה עקב עמדה עקרונית של סירוב שמי מבני המשפחה יעבור בדיקת פוליגרף, ולא עקב בעיה רפואית נטענת של אחד מבני המשפחה.

6.אין בכך כדי לגזור את פרשנותו הראויה של הסכם הגישור, הגם שיש בכך כדי להצביע על התנהלות נפסדת של התובע. אתבונן, עתה, בהסכם הגישור.

7.בסעיפים 1- 4 נדונה בדיקת הפוליגרף. נדונה המשמעות שתתחייב לחובת הנתבעת ככל שהנבדקים יימצאו דוברי אמת, בכל השאלות שיישאלו. הובהר עם זאת כי גם אם "רק אחד מהם יימצא דובר אמת תידחה התביעה" (סעיף 4). ובסמוך לכך הורה סעיף 5 להסכם כי "מובהר בזאת, כי ככל שתידחה התביעה אין בכך בכדי להוות כל ממצא או מסקנה לגבי הגב' גולן או חן גולן". בהמשך הורה סעיף 6 כי "ככל שתידחה התביעה אזי הדחייה תהיה ללא צו להוצאות".

בסעיף האחרון להסכם הגישור, הוא סעיף 9, נרשם כי "ככל שהגב' גולן ו/או חן גולן לא יבצעו את הבדיקה הרי שהתביעה תידחה, על כל המשתמע מכך".

8.לנוכח זאת מבקש ב"כ הנתבעת להפריד בין הדבקים. אכן, כך שיטתו, ככל שהנבדקים יטרחו ויבצעו בדיקת פוליגרף, אך לא יימצאו שניהם דוברי אמת ובכל השאלות, הרי הגם שהתביעה תידחה, הרי בנסיבות אלו הדחייה תהיה ללא צו להוצאות. מנגד, כך המשך שיטתו, ככל שהנבדקים יסרבו בכלל לבצע את בדיקת הפוליגרף, ולמעשה יסכלו את קיום ההסכם, הרי לא זו בלבד שהתביעה תידחה, הדבר ייעשה "על כל המשתמע מכך", משמע עם פסיקת הוצאות.