מכלוף אפשטיין נ' פרץ ואח'

1.בפני תביעה כספית, שהוגשה ע"ס 31,052 ₪, אולם שהסכום שיש להכריע לגביו עתה הצטמצם לסך של 5,800 ₪, בלבד, זאת לאחר שסך 20,252 ₪ שולם, ולאחר שהתובעת ויתרה על רכיב נזק כללי של 5,000 ₪. כן יש להכריע בשאלת הוצאות ההליך.

2.מקור הסכסוך בתאונת דרכים שארעה ביום 26.8.2014, במהלכה פגע רכב הנתבעים מאחור ברכב התובעת והדף אותו על רכב שעמד לפניו, ובכך ניזוק רכב התובעת הן מאחור והן מלפנים.

3.ביום 25.1.2015 הגישה התובעת את התביעה. השיק ע"ס 20,252 ₪, המשוך לזמ"פ 8.1.2015, התקבל אצלה, לטענתה (כמובא בכתב התשובה מטעמה), רק ביום 8.2.2015, ולגישתה הוצא זה לאחר הגשת התביעה וכתוצאה מכך, ותוארך רטרוספקטיבית למועד מוקדם יותר.

4.הנתבעת טוענת, כי שלחה את השיק ביום 17.12.2014, כחמישה שבועות קודם להגשת התביעה, והמחלוקת המתוארת היא שביסוד שאלת הוצאות ההליך.

5.לגוף העניין, מאחר שאין מחלוקת בשאלת האחריות, ואף אין מחלוקת בשאלת הנזק הפיזי שנגרם, מדובר רק במחלוקת שמאים, שעיקרה בשאלת האפשרות שהיתה לתובעת לרכוש חלקים תחליפיים במקום המקוריים שאושרו בחוות-דעת השמאי מטעמה. שאלה משנית נוגעת לירידת הערך שנקבעה.

6.לעניין החלפים: אין חולק כי מדובר בכלי רכב משנת ייצור 2011, וכי על כן מקובל לאשר חלקי חילוף משומשים, כשאלה זמינים, ואף תחליפיים, כשאלה מתאימים. שמאי התובעת טוען, כי בדק אצל רשימה של עשרה ספקים, מהגדולים בתחומם, ולא מצא חלקים משומשים, ואילו התחליפיים אינם מתאימים לסוג הרכב המדובר. לדבריו, לא עשה שימוש בתוכנות איתור חלקי חילוף כגון "גלגלים", וכי אין עליו חובה לעשות כן.

7.מנגד, שמאי הנתבעת טוען, כי בבדיקה שערך הוא, כחודשיים ומחצה לאחר בדיקת שמאי התובעת, מצא חלקים תחליפיים בבדיקת באמצעות תוכנת איתור חלקי חילוף (אחרת). הוא אישר כי לא בדק את התאמתם הספציפית של החלקים הספציפיים לרכב הספציפי, אולם טען כי בחלקים כאלה נעשה שימוש שגרתי, גם במוסכים מורשים של יצרן רכב התובעת.

8.בנוסף, בעניין זה, מבקש כל צד לזקוף לחובת משנהו את העדרו של בעל המוסך, שלא הוזמן לעדות על ידי מי מהצדדים.

9.לעניין ירידת הערך: שמאי התובעת טען כי מדובר בהערכה של השמאי הבודק, המתבססת בין היתר על עומק הפגיעה במגן הרכב, וכי אין פגם במסקנתו, כי ירידת הערך שנגרמה לרכב התובעת בתאונה הגיע לכדי 3,557 ₪, ולא 2,500 ₪, כפי שקבע שמאי הנתבעים. שמאי הנתבעת, מנגד, טען כי בדיקת התיקון שבוצע באמצעות מכשיר מדידת עובי ציפוי ("אלקומטר") מלמדת, כי הערכת ירידת הערך מטעם שמאי התובעת היתה מופרזת בסך 712 ₪ (1% משווי הרכב). שמאי התובעת הודה, כי לא עשה שימוש במכשיר כזה, וגם הפעם הסביר זאת בהעדר חובה מקצועית לערוך בדיקה זו.