תא"מ 33718-01-14 מאיר נ' בן ואח'

תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 14.12.13.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום האירוע נסע רכב התובע ברחוב בר אילן ברמלה, לפתע הגיח רכב הנתבעים בחוסר זהירות תוך התפרצות לנתיב נסיעתו של הרכב ומבלי לציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו, פגע בחלקו הימני של רכב התובע והדף אותו לעבר רכב חונה.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבע 1 (להלן: הנתבע) עמד בצומת בהתאם להוראת תמרור עצור ולאחר שווידא כי הצומת פנוי, החל בגלישה לעבר הצומת. לפתע, כך נטען, התפרץ רכב התובע במהירות רבה אל הצומת, נהג בפראות, התנגש ברכב הנתבעים, המשיך ופגע ברכב נוסף.

בדיון לפני העיד מר גיא מאיר, שנהג ברכב התובע (להלן: נהג התובע) וכן העיד הנתבע. לבית המשפט הוגשו מטעם הצדדים תמונות המתעדות את הנזקים שנגרמו לרכב התובע, לרכב הנתבעים ולרכב החונה וכן תמונות של מקום התאונה (סומנו ת/1 ו-נ/1 (1)-(5)).

נהג התובע העיד – באופן העולה בקנה אחד עם הודעתו למבטחת – כי נסע בנתיבו, כשלפתע הנתבע, שהיה במצב עצירה, החל בנסיעה ופגע ברכבו. לדבריו:

"הוא [הנתבע] עומד שם בצומת, אני באתי בצד השמאלי שלו לחלוף אותו, הגעתי 7-5 מטר ממנו, רואה אותו עם הטלפון באוזן בצד שמאל, אני לא יודע אם ראה אותי בכלל, שהגעתי 5 מטר ממנו הייתי במהירות 45 קמ"ש היה גשום, פתאום נתן לעצמו פקודה לצאת מהצומת, אחרי שהייתי קרוב אליו, גם ברקס שום דבר לא היה עוזר לי להתחמק ממנו. איך שהוא יצא בשביל לא להכנס בחזית בדלת שלו, פניתי כמה שיותר שמאלה, הצלחתי לעבור אותו עם החזית, הוא נתן לי מכה מאחור שסובבה אותי והכניס אותי לאוטו שחונה" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 25-24, עמוד 2, שורות 4-1).

הנתבע מצידו העיד כי עמד בתמרור עצור, כי מכוניות חונות חסמו את שדה ראייתו, כי הוא התקדם על מנת לשפר את שדה ראייתו, או אז הגיע נהג התובע במהירות גבוהה וארעה התאונה. לדבריו:

"הגעתי לצומת T עם תמרור עצור, עצרתי בקו עצירה, הסתכלתי שמאלה, ראיתי שמכוניות מסתירות לי את קו הראייה, מכוניות שחנו על מדרכה, התקדמתי גלשתי לקבלת שדה ראיה, ראיתי שהיה לפי פנוי, הסתכלתי שמאה ימינה, באתי לצאת, ברגע שהתסכלתי עוד פעם שמאלה הוא הופיע מולי, במהירות שהוא בא כנראה שנתתי לו מכה קטנה..." (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 31-29; עמוד 6, שורה 1).