תא"מ 33706-09-15 ב.ד. מיקוד תקשורת ובטחון בע"מ נ' קניון הרקפות,חברה לניהול בע"מ

זוהי תביעה לתשלום סכום של 3,000 ₪ ומע"מ בגין שירותים שסיפקה התובעת לנתבעת.

בחודש פברואר 2015 הזמינה הנתבעת מהתובעת בדיקות בקניון הרקפות שבניהולה, שכללו ביקורת ותחזוקה שנתית למערכת המתזים, ביקורת לכיבוי בגז לארון חשמל, ביקורת ציוד כיבוי אש וביקורת למערכת הכריזה. התובעת ביצעה את הבדיקות ביום 2.3.15, אך הנתבעת לא שילמה לה עבורן, שכן לטענתה התובעת רימתה אותה, ואין לה אמון בה.

אין חולק כי התובעת ביצעה את הבדיקות ומסרה לנתבעת דו"חות, ולכן לכאורה היא זכאית לתשלום עבורן. הנטל להוכיח קיומו של טעם שבגינו יש לשלול מן התובעת תשלום עבור שירותיה מוטל על הנתבעת.

מנהל הנתבעת, מרדכי כבירי, מסר בעדותו כי בדו"ח הבדיקה הנוגע לביקורת מערכת הכריזה שנמצאת בקומת קרקע, ציינה התובעת כי יש להזיז את המערכת מטרים ספורים ממיקומה הנוכחי, עבודה שעלותה היא 3,200 ₪ ומע"מ. דא עקא שלדרישה זו אין בסיס בתקנים הרלבנטיים, ומטרתה היא לספק לתובעת עבודה נוספת בתשלום, בין אם תבוצע ההזזה על ידיה ובין אם היא תבוצע על ידי גורם אחר והתובעת תקרא לבדיקה נוספת. לדבריו, משהסתבר לו שהדו"ח של התובעת שקרי, איבד אמון בתובעת. בעדותו מסר העד כי ביצע בדיקה נוספת של מערכת הכריזה באמצעות חברה אחרת, שאישרה אותה ללא צורך בהזזתה, ובהסתמך על אותה בדיקה קיבלה הנתבעת אישור ממכבה אש.

טענת הנתבעת מתייחסת רק לבדיקה של מערכת הכריזה, ואף אם אקבל אותה אין כל בסיס לטענה שהתובעת אינה זכאית לתשלום עבור שלוש הבדיקות האחרות שביצעה, ולכן אני קובעת כי התובעת זכאית לתשלום עבור שלוש בדיקות אלה.

באשר לבדיקת מערכת הכריזה – הנתבעת הגישה את מפרטים מספר 160 ו-160.1 החלים על מערכת הכריזה. מעיון בהם עולה כי הדרישה להעתקת מקומה של מערכת הכריזה אינה מעוגנת בהם. מנהל התובעת, בני ברוכשטיין, מסר בתצהירו כי בהתאם להוראות מכ"ר 536 של שירותי הכבאות, יש להציב פאנל כבאים עם מיקרופון חירום במרחק של עד עשרה מטרים מהכניסה למבנה, ומכאן מקור הדרישה מהנתבעת להעתיק את מיקום המערכת. ואולם התובעת לא הגישה את ההוראות, ומכאן שלא הוכיחה טענתה.

על כן אני מקבלת את טענת הנתבעת כי הדו"ח בנושא מערכת הכריזה הינו לקוי, ולכן אין היא צריכה לשלם עליו. מדובר בסכום של 500 ₪ מסכום הבדיקות שהזמינה התובעת.

באשר לרכיב המע"מ: מן הראיות שהגישה התובעת עולה כי בהצעת המחיר שהעבירה לנתבעת מצוין שלסכום של 3,000 ₪ יווסף מע"מ, ואילו במכתב הנתבעת שנשלח בתגובה מצוין שסוכם שסכום זה כולל מע"מ. אף בהנחה שלא היה סיכום בעל פה כנטען במכתב הנתבעת, הנתבעת לא קיבלה את הצעת התובעת כפי שהיא, אלא תוך שינוי. בהתאם לסעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") מדובר בהצעה חדשה. התובעת ביצעה את השירות, ומכאן שקיבלה את הצעת הנתבעת בדרך של התנהגות (ראה: סעיף 6(א) לחוק החוזים). לכן התובעת אינה זכאית לתוספת מע"מ, אלא המע"מ כלול בסכום המוסכם.