תא"מ 33702-09-14 מאצ' מור בע"מ נ' וינברג ואח'

תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 17,500 ₪.

בכתב התביעה, שנתמך בתצהיר גב' הופמן, מנהלת התובעת, נטען, כי בשנת 2010 סיפקה התובעת, מאצ' מור בע"מ, סחורה לנתבע 1 (להלן – הנתבע), וכי בתמורה לסחורה מסר הנתבע לתובעת שיק.

המדובר בשיק על סך של 15,996 ₪, שמועד פירעונו 4.10.2010. השיק משוך על שם נתבעת 2, גלאט מא"ש בע"מ (להלן – הנתבעת), שהנה חברה בבעלותו של נתבע 1 (העתק השיק צורף לכתב התביעה).

לטענת התובעת, השיק חזר, נוכח היות החשבון מוגבל, והנתבע מצדו לא שילם את החוב – חרף פניות חוזרות ונשנות – עד למועד הגשת התביעה.

לאחר הגשת כתב התביעה ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעים, אך זה בוטל בהמשך, לבקשתם, בין היתר, הואיל ובאותה עת טרם חלף מניין הימים להגשת כתב הגנה.

בכתב ההגנה נטען, בנוגע לנתבע, להעדר יריבות ולהעדר עילה.

הנתבעת, כך נטען, היא חברה בע"מ, שהפעילה סופרמרקט, ובשנת 2009, הפסיקה פעילותה עקב קשיים כלכליים. הנתבע הוא בעל מניות אצל הנתבעת.

על פי הטענה, הנתבע מעולם לא התקשר עם התובעת באופן אישי בהתקשרות כלשהי, אלא הנתבעת היא שהתקשרה עם התובעת.

לעניין זה צורפה כרטסת התובעת, ממערכת הנהלת החשבונות של הנתבעת, שבה מצוינים חיובים וזיכויים שונים, לרבות השיק מושא התביעה. כרטסת זו גם מלמדת, לטענת הנתבעים, כי הנתבעת הייתה אצל התובעת ביתרת זכות, ואינה חייבת לה כספים כלשהם (בתצהיר שהוגש בהמשך נטען לעניין זה, כי השיק חייב את כרטיס הספק, הקטין את החוב בגין אספקת מוצרים, ושימש מקדמה לאספקת מוצרים עתידית).